ע"פ 1987/17

תקציר

דודה של צעירה, המכונה המתלוננת, הורשע בעבירות מין כלפיה. האירועים התרחשו כאשר המתלוננת הייתה בת 8 עד 15, ודודה נידון לשבע שנות מאסר. הערעור מתייחס לגזר דינו של בית המשפט המחוזי ולגזר דינו. המערער הכחיש את הטענות וטען כי הן מפוברקות, והצביע על סתירות וסתירות בעדותה של המתלוננת, באופייה ובחוסר האמון של בני משפחתה. עם זאת, בית המשפט המחוזי מצא את עדותה של המתלוננת אמינה ונתמכת בראיות מאמתות, תוך שהוא סבור כי עדותו של המערער אינה אמינה. ערכאת הערעור הסכימה עם הערכתו של בית המשפט המחוזי ולא מצאה עילה להתערב בממצאיו העובדתיים והמהימנים. עדותה של המתלוננת, אף שהייתה מודחקת וחלקית, נתמכה בראיות אחרות, לרבות האופן ההדרגתי שבו חשפה את האירועים, מצבה הנפשי וניסיונו של המערער להשתיקה. זאת ועוד, חוסר האמינות של המערער ובריחתו מהארץ תמכו אף הם בגרסתה של המתלוננת. לפיכך נדחה הערעור על פסק הדין. באשר לעונש, מצא בית המשפט כי הוא ראוי ומידתי לחומרת העבירות ולנסיבות המקרה, ועל כן דחה גם את בקשת הערעור להפחתת העונש. השופט י' עמית נתן את פסק הדין, עליו הסכימו השופטים א' גרוסקופף וא' שטיין.