תפ"ח 28729-01-10

תקציר

הכרעת הדין מתבססת על עדותה של המתלוננת, שהאשימה את אביה בפגיעה מינית, ועל הראיות שהוצגו בבית המשפט. כתב האישום מייחס לנאשם ריבוי עבירות מין, איומים ותקיפה כלפי המתלוננת, בתו. העבירות כוללות אונס, מעשה סדום ומעשה מגונה שבוצעו במשך שישה חודשים. הדיון התקיים בדלתיים סגורות בשל רגישותו של התיק. בית המשפט בחן בקפידה את חומר הראיות, תוך התחשבות במאפייניהן של עבירות מין, אשר פעמים רבות נעדרות עדי ראייה ומציבות קשיים ראייתיים. עדותה של המתלוננת, אף שנקטעה ומלאה שתיקות, הותירה רושם אמין. היא נתמכה בראיות חיצוניות, לרבות מצב זירת הפשע, גילוי החומרים הביולוגיים של הנאשם על בגדיו וסדיני המיטה של המתלונן, ומצבו הנפשי של המתלונן לפני ואחרי הגשת התלונה. בית המשפט מצא את עדותה של המתלוננת כמהימנה, למרות טענות ההגנה בנוגע לאופן עדותה. התרשמותה הישירה של המתלוננת, בשילוב ראיות נוספות, תמכו בגרסתה לאירועים. זאת ועוד, האופן שבו חשפה המתלוננת את ההתעללות, מצבה הנפשי והיעדר כל מניע לפברק את הטענות, כל אלה חיזקו את אמינותה. לעומת זאת, עדותו של הנאשם לא הייתה משכנעת. הוא הכחיש את הטענות וניסה להעביר את האשמה לאחרים, מבלי לספק הסברים סבירים. בית המשפט שקל גם את הסכמתו של הנאשם לחיפוש בדירה, שנכתב עליה "אני מעסה", ומצא כי היא כוזבת, המעידה על מודעות לאשמה. בית המשפט הגיע למסקנה כי התביעה הצליחה להוכיח מעבר לספק סביר כי הנאשם ביצע את עבירות המין המתוארות בכתב האישום. הוא הורשע בכל סעיפי האישום, בהם עבירות מין במשפחה, איומים, שיבוש הליכי משפט ותקיפה בנסיבות מחמירות. פסק הדין הרשיע את הנאשם וביסס את אמינות עדותה של המתלוננת.