ע"א 880/08

תקציר

פסק הדין מתייחס לתובע שעבר שתי תאונות בעבודה, במרץ 1996 וביולי 1998, ותבע את מעסיקו ואת חברות הביטוח של המעסיק בגין נזקים. התובע טען כי התאונות גרמו לו לבעיות רפואיות וכי מעסיקו אחראי להן משום שהתאונות התרחשו עקב עומס עבודה ותנאי עבודה בלתי הולמים. המעסיק וחברות הביטוח הכחישו את הטענות. בית משפט השלום קיבל את אחריות המעביד לתאונה השנייה אך דחה את טענות התובע בנוגע לתאונה הראשונה. בית המשפט מצא גם את התובע אשם ב-35% בתאונה השנייה ומינה מומחה להערכת נכותו שנמצאה בשיעור של 5%. בית המשפט פסק לתובע פיצויים לא ממוניים בסך של כ-136,000 ₪, הפסד השתכרות בעבר ובעתיד וראשי נזק נוספים. שני הצדדים ערערו. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור בחלקו. בית המשפט מצא כי התובע הוכיח את התאונה הראשונה ואת אחריות המעביד לשתי התאונות. עוד קבע בית המשפט כי התובע לא אשם באף אחת מהתאונות ומינה מומחה נוסף להערכת נכויותיו. המומחה העריך את נכותו של התובע בשיעור של 28%. בית המשפט קיבל הערכה זו וחילק את הנכות בין העבר לבין שתי התאונות. בית המשפט פסק לתובע כ-376,000 ₪ בגין הנזקים שנגרמו כתוצאה מהתאונה השנייה ו-35,000 ₪ בגין הנזקים שנגרמו כתוצאה מהתאונה הראשונה, וכן הוצאות משפט. השופטת וסרקרוג הציעה לעמיתיה לקבל את הערעור, לקבוע את אחריות המעביד לשתי התאונות, לקבוע את נכותו של התובע בשיעור של 28%, לקבוע את הנכות התפקודית בעבר על 9.3% ובעתיד על 14%, ולפסוק לתובע את הסכומים הנ"ל כפיצוי, בצירוף הוצאות משפט. השופט כהן הסכים עם מסקנתו של השופט וסרקרוג כי יש להתערב בפסק דינו של בית משפט קמא, אך הציע פיצוי נמוך יותר בגין התאונה הראשונה (15,000 ₪) ונכות רפואית גבוהה יותר בעקבות התאונה השנייה (19%). השופט שפירא הסכים עם השופט וסרקרוג. כתוצאה מכך, הערעור התקבל, המעסיק נמצא אחראי לשתי התאונות, נכותו של התובע נקבעה על 28%, כאשר 18% נגרמו כתוצאה מהתאונה השנייה, הנכות התפקודית בעבר נקבעה על 9.3% ובעתיד על 14%, והתובע נפסק כ-376,000 ₪ בגין התאונה השנייה ו-35,000 ₪ בגין התאונה הראשונה, וכן הוצאות משפט.