רע"א 4717/13

תקציר

בקשת המשיב לדחות את תביעת המבקשים לסעד זמני ממכירה או העברה של שתי חלקות מקרקעין נענתה על ידי בית המשפט. פסק הדין התבסס על שתי שיטות פרוצדורליות. ראשית, הבקשה לסעד זמני, שמטרתה לשמר את המצב הקיים ולמנוע נזק בלתי הפיך, הייתה מוצדקת במקרה זה כדי לשמור על מאזן הנוחות בין הצדדים. בית המשפט מצא כי אישור המבקשים כי אין בכוונתם למכור את החלקות לא היה משכנע, מה גם שהמשיב הציג מסמכים התומכים בתביעתו על הקרקע וטוענים לזיוף בהסכם קודם. בית המשפט גם לקח בחשבון כי המבקשים יכולים להגיש בקשה מחודשת להסרת הצו במידת הצורך, תוך הבטחת הערכת מצב רציפה. שנית, בקשת רשות הערעור על ההחלטה על הסעד הזמני נתקלה ברף גבוה, שכן ערכאת הערעור נמנעת בדרך כלל מלהתערב בשיקול דעתה של הערכאה הפרוצדורלית בעניינים אלה. בית המשפט לא מצא נסיבות חריגות המצדיקות התערבות במקרה זה. נוכח הזכות לכאורה שנקבעה בתביעת המשיב ושיקול הדעת שהוקנה לבית משפט קמא, נדחתה בקשת הערעור. המבקשים חויבו בהוצאות המשיב ובשכר טרחת עורך דין, בסך 6,000 ₪.