רע"א 57854-04-25

תקציר

בסדר, להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין שסיפקת, המתמקד בעיקר בעקרונות משפטיים ובחידושים, וזאת בהתבסס אך ורק על המידע הכלול בפסק הדין: **ניתוח משפטי של החלטת כבוד השופט אלכס שטיין ברע"א 57854-04-25** **מבוא** החלטה זו של כבוד השופט אלכס שטיין בבית המשפט העליון, ניתנה במסגרת בקשת רשות ערעור "בגלגול שלישי" על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, אשר דחה ערעורים הדדיים על פסק דינו של בית משפט השלום פתח תקווה. במסגרת ההליכים קמא, נתקבלו באופן חלקי תביעות הדדיות, וחויבו המבקשים בתשלום סכום כספי למשיב. בנוסף, המבקשים עתרו לתיקון פרוטוקול דיון בבית המשפט המחוזי, אך תיקון זה לא שינה את תוצאת פסק הדין. **עקרונות משפטיים מרכזיים** 1. **הגבלת ערעורים "בגלגול שלישי" (תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018):** העיקרון המרכזי העומד בבסיס החלטת השופט שטיין הוא ההגבלה על הגשת ערעורים "בגלגול שלישי". תקנה 148א נועדה למנוע עינוי דין מיותר ולהבטיח סופיות דיון. ההגבלה המרכזית היא שהגשת בקשת רשות ערעור בגלגול שלישי אפשרית רק במקרים חריגים, כאשר נדרש בית המשפט העליון להתערב על מנת למנוע עיוות דין או כאשר עולה שאלה משפטית עקרונית בעלת חשיבות רחבה. 2. **הבחנה בין עובדות לסוגיות משפטיות:** השופט שטיין מבסס את דחיית הבקשה על כך שההכרעות של הערכאות קמא "נטועות בעובדותיו הפרטיקולריות של המקרה". עיקרון זה מבחין בין מקרים בהם השאלות המשפטיות העולות הן ספציפיות לנסיבות המקרה הספציפי, לבין מקרים בהם עולה שאלה משפטית בעלת חשיבות עקרונית או תקדימית החורגת מעניינם של הצדדים. בית המשפט העליון בדרך כלל לא יתערב בהכרעות עובדתיות של ערכאות קמא, אלא אם כן קיימת עילה חריגה ביותר. 3. **מניעת עיוות דין:** אחד מהקריטריונים המרכזיים למתן רשות ערעור, גם בגלגול שלישי, הוא הצורך למנוע "עיוות דין". המונח "עיוות דין" מתייחס למצב בו תוצאת ההליך המשפטי היא בלתי צודקת באופן קיצוני, עד כדי פגיעה מהותית בזכויותיו של בעל דין, וזאת כתוצאה מטעות מהותית בהליך או בשיקול הדעת של הערכאה השיפוטית. השופט שטיין קבע כי במקרה זה, מתן רשות ערעור אינו דרוש כדי למנוע עיוות דין, מה שמוביל לדחיית הבקשה. 4. **סופיות הדיון והיעילות השיפוטית:** דחיית בקשת רשות הערעור, תוך ציון שהיא "בגלגול שלישי", משקפת את החשיבות שבית המשפט העליון מייחס לסופיות הדיון ולהיעילות השיפוטית. מתן אפשרות לערעורים בלתי מוגבלים היה פוגע במשאבים השיפוטיים ובתקציב הדיון. 5. **החלטות פרוצדורליות לאחר פסק הדין:** השופט שטיין התייחס גם להחלטות בית המשפט המחוזי הנוגעות לתיקון פרוטוקול. בכך שהוא קבע שתיקון זה "אין בו כדי לשנות את תוצאת פסק דינו", הוא למעשה מצמצם את היקף המחלוקת ומדגיש שההליך הפרוצדורלי הנוסף לא שינה את המצב המשפטי המהותי. דחיית הרשות לערער גם על החלטות אלו מחזקת את העיקרון כי בית המשפט העליון אינו מתערב בקלות בהחלטות דיוניות או בהחלטות שאינן משפיעות על מהות המחלוקת. **חידושים משפטיים (בהקשר למקרה הספציפי)** במקרה זה, ההחלטה אינה מציגה חידושים משפטיים מהותיים או פריצות דרך תיאורטיות. התרומה העיקרית של ההחלטה היא ביישום העקרונות המשפטיים הקיימים (כפי שבאו לידי ביטוי בתקנה 148א ובפסיקה בנוגע לגלגולי ערעור) על נסיבות המקרה. בכך, ההחלטה מדגימה את הדרך בה בית המשפט העליון מבקר בקשות רשות ערעור, תוך הקפדה על המסגרת הרגולטורית והעקרונית של סדר הדין האזרחי. **סיכום** החלטתו של השופט שטיין ברע"א 57854-04-25 היא החלטה קצרה ועניינית, המשקפת את מדיניות בית המשפט העליון בנוגע להגבלת ערעורים "בגלגול שלישי". ההחלטה מדגישה את החשיבות של סופיות הדיון, את המיקוד של בית המשפט העליון בשאלות משפטיות עקרוניות ולא בעובדות ספציפיות, ואת הצורך במניעת עיוות דין כתנאי הכרחי למתן רשות ערעור. בכך, ההחלטה משרתת את מטרת תקנה 148א ומבטיחה שהליכים משפטיים יגיעו לסיומם במידה סבירה של מהירות ויעילות.