תפ"ח 40865-04-10

תקציר

הנאשם, שהוא בעלה של אחותה של המתלוננת, הואשם במספר עבירות, בהן אונס ומעשים מגונים, בעקבות אירוע שהתרחש בביתה של המתלוננת. על פי כתב האישום, הנאשם הגיע לביתה של המתלוננת נסער וגילה לה כי אחותה צילמה אותה עירומה. לאחר מכן הוא עקב אחריה לחדר השינה, שם דחף אותה על המיטה וביצע בה מספר מעשים מגונים בניגוד לרצונה. הוא איים להרוג את בתה התינוקת אם לא תיענה לדרישה. הנאשם אף החדיר את אצבעותיו לאיברי מינה של המתלוננת, דבר המהווה על פי החוק אונס. הנאשם הודה כי קיים מערכת יחסים נפיצה עם המתלוננת וכן הודה בעבירה של איומים. בית המשפט מצא את עדותה של המתלוננת אמינה ומפורטת, בעוד שעדותו של הנאשם לא הייתה עקבית ולא כנה. השופט שוכנע כי הנאשם עקב אחרי המתלוננת לחדר השינה ממניע מיני וניסה לאנוס אותה. העובדה שנעליו של הנאשם נמצאו בסמוך למיטה תמכה בגרסתה של המתלוננת לאירועים. עוד קבע השופט כי תלונתה המיידית של המתלוננת ומצבה הנפשי בעקבות האירוע, כפי שתוארו על ידי מספר עדים, מאששים את עדותה. בנוסף, בדיקה רפואית אישרה הימצאות שריטות על איברי המין של המתלוננת, מה שתומך בטענתה כי הנאשם החדיר את אצבעותיו. ההגנה טענה כי היו כשלים חקירתיים, לרבות עימות לקוי והיעדר בדיקה פורנזית לגילוי נוזל הנרתיק מתחת לציפורניו של הנאשם, שהייתה יכולה להוכיח את חפותו. עם זאת, השופט דחה טענות אלה וציין כי היעדר ראיות אינו מרמז על כך שהראיות לא היו קיימות. יתר על כן, החוק דורש שרק תחילת החדירה תהווה אונס, וחוסר הוודאות הראשוני של המתלוננת לגבי היקף החדירה היה סביר ואמין. לסיכום, הרשיע בית המשפט את הנאשם בכל סעיפי האישום, לרבות אונס, מעשים מגונים ואיומים. השופטים הסכימו פה אחד עם דעתו של השופט מרדכי לוי, ומצאו את הנאשם אשם מעבר לכל ספק סביר.