ת"א 14493-06-13

תקציר

התובע, שנפגע בתאונת דרכים בשנת 2013 וכף רגלו נקטעה, תבע פיצויים. בית המשפט מינה מומחה שיקומי שהמליץ על שיקום מקצועי, תמיכה פסיכולוגית ושילוב בפעילות ספורטיבית באמצעות כיסא גלגלים. המומחה פירט גם את צרכיו הרפואיים של התובע ואת צרכי הדיור. מאחר שהחבות לא הייתה שנויה במחלוקת, בחן בית המשפט את ראשי הנזק. בגין הפסדי השתכרות, קבע בית המשפט את בסיס השכר החודשי על 13,193 ש"ח וקבע ניכוי של 70.25% מכושר ההשתכרות, וכתוצאה מכך הפסד השתכרות עתידי בסך 2,391,903 ש"ח והפסדי השתכרות בעבר בסך 361,174 ש"ח. כמו כן נפסקו לתובע 600,891 ₪ עבור עזרה עתידית מאחרים ו-75,000 ₪ עבור עזרה בעבר, בהתבסס על המלצת המומחה ל-40 שעות עזרה בחודש בעלות של 50 ₪ לשעה. עלויות ההתאמה לדיור נקבעו על 200 אלף שקל. עלויות אמ"ר, כולל התותבת, נפסקו בסך 1,766,898 ש"ח, בניכוי השווי שנפסק על ידי קופת החולים. בית המשפט פסק גם לגבי אביזרי שיקום, הוצאות רפואיות, הוצאות ניידות, הוצאות מיזוג אוויר וכביסה, כאב וסבל והוצאות משפט, ופסק לתובע סכומים משתנים. מאחר שהתאונה הוכרה כתאונת עבודה, בוצעו ניכויים ממקסימום הגמלאות לפי חוק הביטוח הלאומי. לאחר ניכוי תשלומים אלה וקודמים מחברת הביטוח, נקבע הסכום הכולל שישולם לתובע על 2,473,971 ₪, בצירוף 13% שכר טרחת עורך דין ומע"מ.