מ"ת 17932-09-11

תקציר

לאחר בחינה מדוקדקת של טיעוני הצדדים, לא מצאה השופטת ר' שפירא הצדקה להיעתר לבקשה כפי שהוצגה. השופט הכיר בזכותו הבסיסית של הנאשם לגישה לחומרי חקירה הרלוונטיים לאישומים נגדו, אך גם הדגיש את הצורך להימנע מחקירה מוגזמת של אזורים לא רלוונטיים או שוליים. לדברי השופט, התביעה מחויבת להעביר להגנה רשימה מקיפה של כל חומרי החקירה, כולל כאלה שאינם רלוונטיים ישירות או מסומנים כחסויים. במקרה הנוכחי, נמצא כי התביעה אכן מסרה רשימה כזו, וכל הבהרה נוספת לגבי סעיפים ספציפיים יכולה להידרש מהתובע. באשר לתוכנו של מכשיר הקלטה שנתפס במהלך החקירה, כמו גם לבקשה לצו חיפוש, קבע השופט כי אין הצדקה למסור להגנה את תכולתם, שכן הם אינם חלק מחומרי החקירה ולא נקבעה הרלוונטיות שלהם. השופט התייחס גם לסוגיית החומרים החסויים, והדגיש כי על התביעה ליידע את ההגנה על קיומם ולספק תיאור כללי, תוך כיבוד מגבלות החיסיון. נמצא כי התביעה דבקה בעיקרון זה במקרה הנוכחי. השופט שקל גם בקשות לקבלת חומרים הנוגעים לתיקים אחרים, רישומים פליליים של עדי תביעה ורישומים פנימיים של ראיונות עדים, ודחה את הבקשות כפי שהוצגו בשל חוסר רלוונטיות מוכחת להגנה. בסך הכל, השופט עודד את שני הצדדים לעסוק בתקשורת ישירה ובתיאום כדי להבהיר את כל הסוגיות שנותרו, מתוך אמונה שזו גישה יעילה יותר מאשר בקשות מקיפות של בית המשפט. בעקבות זאת נדחתה הבקשה, ומזכירות בתי המשפט הונחתה לשתף את עורכי הדין המעורבים בהחלטה.