בש"פ 966/18

תקציר

המשיב טוען כי יש לדחות את העתירה מאחר שכל הראיות הרלוונטיות כבר נמסרו לעותר. לאחר עיון בראיות החסויות ושמיעת טענות הצדדים, מסכים השופט עם המשיב. השופט מציין כי בקשתו של העותר מבוססת על ההנחה המוטעית כי קיימות אמירות נוספות שיש בהן כדי לסייע להגנתו. השופט מאשר כי אין אמירות כאלה וכי הראיות אינן חיוניות להגנתו של העותר. יתר על כן, התועלת הפוטנציאלית בחשיפת החומרים החסויים עולה על הנזק האפשרי שהיא עלולה לגרום לביטחון המדינה. לפיכך, העתירה נדחית. החלטה זו באה לאזן בין הצורך להגן על מידע חסוי לבין זכותו של העותר למשפט הוגן, שכן הראיות שלא נחשפו אינן חיוניות להגנתו.