בג"צ 192/85

תקציר

פסק הדין מתייחס לעתירה המערערת על ההחלטה לפסול את העותר מלכהן כחבר המועצה המקומית פסוטה. המשיב הפעיל את סעיף 105(א) לצו המועצות המקומיות (א), תש"י-1950, בטענה כי מקום מגוריו הקבוע של העותר חורג מתחום שיפוטה של המועצה. עם זאת, בג"ץ פסק לטובת העותר. בית המשפט אישר את סמכותו של בג"ץ לדון בעתירות מסוג זה וקבע כי מקום מגוריו הקבוע של העותר נותר בפסוטה. לדברי בית המשפט, היעדרותו הזמנית של העותר מהכפר בשל עבודה ולימודים לא ניתקה את זיקתו למגורי הקבע שלו. השופטים הדגישו כי מקום מגוריו הרשום של העותר היה בפסוטה, ומקום מגוריו הנוכחי מחוץ לכפר היה דירת שירות שסופקה על ידי מעסיקו. זאת ועוד, התכוון העותר לבנות את בית משפחתו בפסוטה, דבר המעיד על המשך זיקתו לכפר. השופטת חלימה המליצה להיעתר לעתירה, ואילו השופטת גולדברג הסכימה עם נימוקיה. ההחלטה כללה פסיקה בסך 2,500 ₪ שתשלם המשיב לעותרת.