הע"ז 10672-03-12

תקציר

פסק הדין דן בהגנה על הנאשמים מפני עשיית צדק ובמדיניות אכיפה בררנית, וטוען כי הנסיבות הקיצוניות והחריגות אינן חלות במקרה זה. הדיון בהגנה מפני צדק מתחלק לשלושה שלבים: זיהוי הפגמים שנפלו בהליכים שננקטו, בחינה האם ההליכים מהווים פגיעה בצדק ובהגינות, ורק לאחר מכן בחינת הנסיבות הקונקרטיות. מוזכר כי המדינה רשאית לקבוע את מדיניותה לאכיפת החוק ואכיפה חלקית אינה בלתי חוקית. באשר לטענה כי התובעת לא פעלה בהתאם להנחיות היועץ המשפטי לממשלה להגשת כתב אישום, טוען בית המשפט כי ההנחיות נותנות לתובע שיקול דעת להגיש כתב אישום בגין עבירות חמורות, וכך גם כאן. גם ההנחיות היו גלויות לכולם לפני הגשת כתב האישום, ואסור לבית המשפט להתערב בהחלטת התביעה. לגופו של כתב אישום, על התביעה מוטל הנטל להוכיח את אשמתם של הנאשמים. סעיפי האישום נגד הנאשמים כוללים העסקת עובד זר ללא היתר וללא הסדרת ביטוח רפואי, בו הודו שני הנאשמים. הראיות והודאת הנאשמים מוכיחות מעבר לכל ספק סביר כי עובדות כתב האישום נכונות, לרבות תקופת העבודה ומגורי העובד. כמו כן, הנאשמים לא התייצבו לחקירה, דבר המהווה שתיקה ומחזק את הראיות נגדם. עוד צוין כי הנאשמים לא העידו לטובתם, דבר שיכול היה לחזק את טענותיהם. על פי חוק עובדים זרים, חזקה על הנתבעים שהם מעסיקיה של העובדת הזרה, שכן היא נמצאה עובדת ברכושם, והנתבעים לא הצליחו להפריך חזקה זו. כמו כן נדון היסוד הנפשי של העבירה, כאשר בית המשפט מגיע למסקנה כי הנאשמים היו מודעים או לפחות עצמו את עיניהם לאי חוקיות ההעסקה. לפיכך, בית המשפט מחליט להרשיע את הנאשמים באישומים נגדם. הטיעונים לעונש נקבעו ל-8 בספטמבר 2015. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ומיום 14.5.2015.