ת"א 2551/05

תקציר

השופט דחה את התביעה נגד הנתבע, רואה חשבון חיצוני של החברה, בקובעו כי מעמדו של התובע כתובע לא הובהר דיו, וכי הנתבע לא ביצע מעשי מרמה, רשלנות או הפרת חובת אמונים. השופטת לא מצאה את גול, התובע, כעד מהימן, והאמינה לטענת הנתבע כי היה מעורב באופן הדוק בענייני החברה ולכן לא יכול היה לטעון כי הוטעה על ידי דיווחי הנתבעת. יתר על כן, השופט לא השתכנע מעיתוי התביעה, שהוגשה ימים ספורים לפני החלת חוק ההתיישנות, ומצא כי גול היה מודע לדו"ח יוני, בניגוד לטענותיו. השופט דחה גם את תיאורו של גול כיצד השיג את הראיות המכריעות, וקבע כי הטענה כי הנתבע חבר לגולדגרייבר כדי להונות את גול לגבי שווי החברה אינה מתיישבת עם העובדה שלגול הייתה אופציה ראשונה לרכוש את מניותיו של גולדגרייבר. ככלל, השופט מצא את גרסת הנתבע לאירועים אמינה יותר, וציין כי התובע לא הביא כל ראיה למניע הנתבע לבצע מרמה. באשר לטענה כי הנתבע הפר את חובת האמונים שלו כבורר, קיבלה השופטת כי תפקידו של הנתבע הוא להכריע בכל מחלוקת הנוגעת להפרדת בעלי המניות בחברה, וכי מסמכי אוקטובר הוכנו על סמך נתונים שהציגה לו החברה. השופטת הדגישה כי נטל ההוכחה בתיקי מרמה אזרחיים הוא על התובע, ובמקרה זה לא הוכחה קנוניה, מרמה או רשלנות. לפיכך, התביעה נדחתה, והתובע חויב לשלם לנתבעת הוצאות ושכר טרחה בסך 50,000 ₪ בתוספת מע"מ.