ע"א 10582/02

תקציר

הכרעת הדין עניינה דחיית ערעור שעניינו סכסוך חוזי מקום בו נמצא המערער אחראי להפרת חובת תום הלב לפי סעיף 12 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973. אחריות זו נובעת מהתנהלותו של המערער במהלך עסקאות עם המשיב, שעניינן רכישת טובין באמצעות חברה שניהל. המערער אמנם לא היה צד ישיר לחוזה, אך מעורבותו המשמעותית ויחסי האמון המיוחדים שנוצרו עם המשיב חייבו אותו לפעול בשקיפות. במשך 12 שנים התפתחה שותפות אמון, שהובילה את המשיב לנהל עסקים בגמישות וללא צורך בבטוחות. עם זאת, המערער ואשתו, אף הם חלק בלתי נפרד מהעסקאות, נמנעו מלגלות על מצבם הכלכלי המידרדר, לרבות חוב משמעותי בבנק מזרחי וחוסר יציבותה הפיננסית של החברה כתוצאה מכך. למרות ידיעתם בנושאים כספיים אלה, הם המשיכו להזמין סחורה ושמרו על מראית עין של פעילות עסקית רגילה, תוך הפרת חובתם ליידע את המשיב. הסתרה זו הובילה לציפייה שהחברה תוכל ותשלם עבור אספקה, שנכחדה בעקבות קריסת העסק, וכתוצאה מכך נוצרו חובות שלא שולמו. לפיכך קבע בית המשפט כי המערער ואשתו אחראים אישית לחובות אלה, והדגיש כי התיק הוכרע על עקרון תום הלב ולא על בחינת דוקטרינות משפטיות מורכבות כגון הרמת מסך התאגיד. לפיכך, הערעור נדחה, והוצאות הוטלו בעקבות פסק דינו של השופט רובינשטיין.