ת"א 9986-02-14

תקציר

המבקשים ביקשו לבטל פסק דין שניתן בהעדרם, ארבע שנים לאחר שניתן. לטענתם, הבקשה הוגשה באיחור בשל נסיבות חריגות, לרבות מחלתו ומותו הסופי של עורך דינם, עו"ד משה ישראל, ועיסוקו של המבקש בהליכים פליליים נפרדים. העירייה המשיבה טענה כי הבקשה הוגשה מחוץ למועד הקבוע בחוק ודינה להידחות. בית המשפט בחן את מועד מתן פסק הדין ומצא כי המבקש ידע על פסק הדין בסמוך למועד נתינתו, בנובמבר 2016. לפיכך, הבקשה, שהוגשה ארבע שנים לאחר מכן, התעכבה משמעותית. בית המשפט עמד על המסגרת הנורמטיבית להארכת המועד להגשת בקשות מסוג זה והגיע למסקנה כי בנסיבות חריגות ניתן לתת ארכה ארוכה בכפוף לתנאים מסוימים. בית המשפט מצא כי התעלמות המבקשים מההליכים המשפטיים נגדם, יחד עם השיהוי המשמעותי, היו יכולים להצדיק את דחיית הבקשה על הסף. עם זאת, בהתחשב בזכות החוקתית לגישה לערכאות, בנסיבות החריגות של המקרה וברצונו של המבקש להתגונן, שוכנע בית המשפט לאפשר את ההארכה, בתנאי שהמבקשים יפקידו לעירייה ערבות כספית בסך 65,000 ₪ וישלמו לעירייה הוצאות בסך 10,000 ₪. בית המשפט הדגיש כי תוצאה זו הושגה תוך איזון בין הזכות לגישה לצדק לבין האינטרס הציבורי בהליך שיפוטי יעיל. למבקשים ניתנו 45 יום לעמוד בתנאים אלה, ופסק הדין יבוטל עם עמידתם בדרישות. בית המשפט עודד את באי כוח הצדדים לנהל דיאלוג כדי להגיע להסכמה שעלולה לייתר את הצורך בתביעה, והציע אפשרות לעתור להשהיית הפקדת הערבות עד להחלטת ועדת הפשרה העירונית, אם יגובש הסדר. החלטת בית המשפט הייתה אמורה להיות מאומתת לעמידה בדרישת הפיקדון עד 27 ביוני 2021.