ת"א 18339-03-14

תקציר

המשיב טען כי המבקש הסתיר ביודעין מבית המשפט עובדות מהותיות והוליך אותן שולל, דבר המערער את טענותיו של האחרון. העובדות שהוסתרו כללו מעצר של נציגי המבקש בגין עבירות אלימות, ליקויים משמעותיים בפרויקט וצו הריסה בגין סלילה לא נכונה. עוד טען המשיב כי המבקש לא השלים את מרבית עבודות הפרויקט, והבקשות לצווי מניעה הן ניסיון לשנות את המצב הקיים, שכן קבלנים אחרים כבר נכנסו לאתר. זאת ועוד, המבקשים לא הוכיחו עילת תביעה לכאורה, והסרתם מהפרויקט הייתה מוצדקת על בסיס הפרות חוזרות ונשנות של ההסכם. באשר למאזן הנוחות טענה המשיבה כי נזקיה של המבקשת ניתנים לפיצוי כספי, ואילו למשיבה ולצדדים השלישיים ייגרמו נזקים בלתי הפיכים אם יינתן צו המניעה. המבקש, לעומת זאת, טען כי ייגרם לו נזק תדמיתי והוא עלול להפסיד הזדמנויות עבודה עתידיות אם לא יאפשרו לו להשלים את הפרויקט. עם זאת, בית המשפט מצא כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיב, מה גם שקבלנים אחרים כבר עבדו באתר, והרחקתו של המבקש הייתה מוצדקת. בנוסף, ביטל בית המשפט את צו המניעה הארעי, והסכים עם המשיב כי המבקשים לא הוכיחו תום לב וניקיון בהתנהלותם. השופט התייחס גם לבקשה למניעת חילוט ערבות בנקאית, והסביר כי ערבויות אוטונומיות אינן תלויות בעסקה העיקרית. מאחר שהמשיבה לא פעלה במרמה או בחוסר תום לב קיצוני, ביטל בית המשפט את הוראת השעה המונעת מהבנק להעביר את כספי הערבות למשיב. זאת ועוד, השופט מצא כי התנהלותו של המשיב לא הפרה בזלזול את הוראת השעה וכי אין צורך בבקשה לתפיסת מסמכים שכן הצדדים יכולים לאסוף ולהעתיק את המסמכים יחד. לבסוף, בית המשפט מינה מהנדס שיתעד את המצב הנוכחי של הפרויקט, כאשר שני הצדדים חולקים בעלויות. הצווים הזמניים בוטלו, ולמבקשים ניתנו אפשרויות להמשיך בטענותיהם, לרבות הגשת תביעה נפרדת לאחר החג או לעשות כן במסגרת ההליך הקיים עד ליום 30 באפריל. ההחלטה התקבלה מבלי להורות על הוצאות, והבקשות הוגשו לקראת כתב התביעה, כך שהעיתוי של האחרון לא נקבע.