ע"א 63690-02-25

תקציר

בית המשפט דחה את בקשתו של מבקש להארכת מועד לערעור על פסק דין קודם. המבקשת טענה כי קיבלה את פסק הדין רק למעלה משלושה חודשים לאחר נתינתו, אך בית המשפט מצא כי פסק הדין הוגש באופן אלקטרוני לכתובת הדוא"ל של המבקש כבר ביום 12.9.2024. המבקשת לא הביאה כל תצהיר או ראיה מספקת לתמיכה בטענתה לאיחור בקבלה. מלבד זאת, המבקשת לא הציגה כל נימוקים מיוחדים להארכת המעצר, והסתמכה רק על טענות בלתי מבוססות בדבר קשירת קשר ושחיתות נגד השופטים ועורכי הדין המעורבים בעניינה. בית המשפט מצא טענות אלה חסרות בסיס ואינן מספקות, והדגיש כי הדרך הראויה לערער על החלטות היא באמצעות ערעורים ולא פסילה או תלונות. זאת ועוד, טענת המבקשת כי לא קיבלה את פסק הדין עד דצמבר 2024 עמדה בסתירה להתנהלותה שלה, שכן הגישה בקשות לבית המשפט קמא בשים לב לפסק הדין שניתן. הבקשה להארכה נדחתה בשל חוסר יכולתו של המבקש לעמוד בלוח הזמנים הרגולטורי ובהיעדר נימוקים משכנעים. בנוסף, דחה בית המשפט את בקשות המבקש למחוק את תגובתו של אחד המשיבים ולשקול הודעה של ועדת האתיקה המחוזית, וקבע כי הן אינן רלוונטיות. המבקש חויב לשלם הוצאות בסך 1,500 ₪ לכל אחד מהמשיבים.