עת"מ 2701-01-22

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את העתירה נגד טיפול העירייה בעסק מקומי, שפעילותו גורמת מטרדים לעותרים. בית המשפט הכיר בזכותם של העותרים לסביבה נטולת טרחה, נקייה מזיהום רעש, אולם שוכנע כי העירייה לא התנערה מחובתה לאכוף את החוק במקרה זה. העירייה נקטה שורה של פעולות נגד העסק, ובהן אי-חידוש היתרים ורישום דוחות, והייתה מוצדקת בכך שהעדיפה את משאביה להפרות אחרות. העובדה שלעסק היה רישיון קיים, שחודש, שיחקה גם היא תפקיד בקבלת ההחלטות בעירייה, שכן היא אפשרה לבעל העסק הזדמנות להתגונן ולבחון פתרונות חלופיים לפני נקיטת פעולות חמורות יותר. השופט הדגיש את היקפה המצומצם של הביקורת השיפוטית במקרים כאלה, המתערבת רק כאשר הרשות המנהלית אינה אוכפת את החוק או עושה זאת באופן בלתי סביר. מאחר שבית המשפט מצא כי העירייה פעלה בסבירות ובמסגרת שיקול דעתה, הוא פסק לטובת דחיית העתירה. שני הצדדים יישאו בהוצאות המשפט שלהם, בהתחשב בכך שלעותרים לא הייתה גישה מלאה למידע, ופסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים ביום 14.3.2022.