ע"א 1509/04

תקציר

הערעור במקרה זה נבע מהחלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב לדחות את בקשת המערערים לאשר את תביעתם כתובענה ייצוגית לפי חוק הגנת הצרכן. המערערים, בעלי מכוניות קרייזלר ניאון מודל 1995, טענו לפגם סדרתי במערכת המחשב של הרכב (PCM) המוביל למפגעי בטיחות. הם תבעו פיצויים מיצרן הרכב ומהיבואן הישראלי שלו, וטענו בין היתר להפרת זכויות צרכניות, רשלנות וחובות סטטוטוריות. בית המשפט המחוזי מצא כי המערערים, ובמיוחד שני הראשונים שרכשו את רכבם בשוק המשני, נעדרי מעמד כ"צרכנים" על פי החוק. רק למערער השלישי, שרכש ישירות מהיבואן, הייתה תביעה אישית פוטנציאלית. עם זאת, בית המשפט קבע כי המערערים לא הצליחו להוכיח סיכויי הצלחה סבירים בעניינם, תנאי מוקדם לאישור התובענה הייצוגית, בהסתמך על היעדר ראיות מספיקות לפגם הנטען וללא קשר סיבתי ברור לנזקים הנתבעים. בית המשפט התייחס גם לסוגיות פרוצדורליות, ובהן דחיית בקשות לגילוי מסמכים בשל היעדר הצדקה מספקת. חשוב לציין, כי במהלך ההליך, דיווח בתקשורת הביא את המשיבה מס' 1 להאריך את תקופת האחריות כמחווה של רצון טוב. בערעור חזרו טענות המערערים, כגון פרשנות שגויה של הגדרות צרכניות והתנהלות פרוצדורלית שגויה. עם זאת, ערכאת הערעור אישרה את ממצאי הערכאה הנמוכה יותר, והדגישה במיוחד כי אין להמשיך בתובענות ייצוגיות ללא עילה סבירה, שכן הדבר עלול להוביל להתדיינות קנטרנית נגד נתבעים בעלי משאבים רבים. משכך, חויבו המערערים לשאת בהוצאות משפט משמעותיות למשיבים, החלטה המדגישה את כוונת הרשות השופטת למנוע שימוש לרעה בתובענות ייצוגיות תוך שמירה על תפקידן ככלי משפטי חיוני לזכויות הצרכן. פסק הדין אושר על ידי המשנה לנשיאה א' ריבלין, בהסכמת השופטים א' פרוקצ'יה וי' אלון.