ת"ק 3109-08-16

תקציר

השופטת קבעה כי אכן נרקם הסכם שכירות מחייב בין התובעים לנתבעים, ויעידו על כך גורמים שונים כגון חתימות, תשלום דמי שכירות ודמי תיווך וחתימת הערבים על ההסכם. טענת הנתבעים כי לא חתמו על ההסכם אינה עקבית וסותרת ראיות אחרות. עוד קבעה השופטת כי לנתבעים לא הייתה עילה משפטית לבטל את ההסכם, וכי התובעים לא היו מחויבים לגלות את עברו הפלילי של אחד השוכרים. הסיבה העיקרית לביטול ההסכם על ידי הנתבעים נמצאה כחשיפת עברו הפלילי של השוכר, שלדעת השופט לא היווה סיבה מספקת לביטול החוזה. לפיכך קבעה השופטת כי הנתבעים הפרו את ההסכם, ועליהם לפצות את התובעים בגין הנזקים שנגרמו להם כתוצאה מכך. השופט העריך את הנזקים הללו ב-18 אלף שקל, מתוכם 500 שקל הוצאות משפט, שהנתבעים חויבו לשלם בתוך 30 יום.