עב"ל 51805-06-19

תקציר

בית המשפט מצא כי תביעת המערערת להבטחת הכנסה הוגשה מעבר למגבלה הקבועה בחוק ולא עמדה בדרישות להארכת המועד. המערערת לא הביאה ראיות להשלמת המידע המבוקש על ידי המכון, והתכתובת בין הצדדים התרחשה באיחור רב מהמועד המבוקש. עוד קבע בית המשפט כי טענתו של המערער נעדרת שחר, שכן הוא לא מילא אחר חובת ההופעה השבועית בשירות התעסוקה בחודשים הנדונים. זאת ועוד, דחיית תביעת המערער על ידי המכון הייתה ראויה, שכן הוא נקט משנה זהירות ונתן למערער הזדמנות לטעון את טענותיו. החלטת המכון התבססה על חוסר שיתוף הפעולה של המערערת ואי דיווח למחלקה הנכונה. השופטים דחו את הערעור והדגישו כי ההחלטה אינה מטילה נטל כספי נוסף על מי מהצדדים. לפסק הדין הגיעו הנשיאה ורדה וירט-ליבנה, המשנה לנשיא אילן איטח, השופטת סיגל דוידוב-מוטולה, נציגת ציבור העובדים חיה שחר ונציג ציבור המעסיקים דורון קמפלר.