סע"ש 15411-07-12

תקציר

פסק דין זה נובע מתביעה שהגישה עובדת לשעבר, גב' ממו, נגד מעסיקתה לשעבר, ויקטור בסט פוד בע"מ, ועובדה, מר כהן, בגין תשלום זכויות בעקבות סיום עבודתה ובגין לשון הרע. המעסיק, מצידו, הגיש תביעה שכנגד נגד גב' ממו בגין פיצויים עונשיים ומופתיים, או לחילופין פיצוי סטטוטורי בגין לשון הרע. בית המשפט מצא כי גב' מאמו אכן לקחה מצרכים ממטבח המסעדה ללא רשות במספר הזדמנויות. עם זאת, המעסיק לא סיפק ראיות מספיקות להוכחת היקף הגניבה הנטענת. עם זאת, פעולות אלה היוו הפרה של חובת האמון וההגינות, שבגינה נדרשה גב' ממו לפצות את החברה. באשר לנסיבות סיום העסקתה של גב' ממו, קבע בית הדין כי מדובר בפיטורים ולא בהתפטרות. לפיכך, גב' ממו הייתה זכאית לפיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת. עם זאת, נוכח חומרת מעשיה, החליט בית הדין שלא לפסוק לה את מלוא הסכום הנתבע בגין פיצויי פיטורים ותקופת הודעה מוקדמת. במקום זאת, נדרשה החברה לשלם לה את הסכומים שכבר הופרשו לקרן הפיצויים שלה. בית המשפט הכריע גם בתביעתה של גב' ממו בגין שעות נוספות שלא שולמו, וקבע כי היא זכאית לתשלום עבור עבודתה בשעות נוספות ולפיצוי בגין הלנת שכרה, שהחברה שילמה בשיעור של 100% עבור כל שעות העבודה, כולל שעות נוספות. כמו כן, נדרשה החברה לשלם לגב' ממו בגין היעדר הפקדות פנסיה בששת החודשים הראשונים להעסקתה, כנדרש בחוק. במעבר לתביעות לשון הרע, קבע בית הדין כי הצגת צילומי מצלמות האבטחה על ידי המעסיק לעובדי אגד, מהם השתמע כי גב' ממו גנבה מהמסעדה, מהווה לשון הרע. עם זאת, מאחר שנמצא כי גב' ממו לקחה מצרכים ללא רשות, עמדה בפני המעסיק הגנת האמת ותום הלב. מנגד, בית המשפט מצא כי גב' ממו לא הוכיחה את אמיתות טענותיה במכתב התלונה ששלחה להנהלת אגד, שכלל טענות על תנאים סניטריים לקויים ומזון שפג תוקפו שהוגש במסעדה. לפיכך חויבה לשלם לחברה 5,000 שקל בגין לשון הרע. בית המשפט דחה את התביעה נגד כהן, ומצא כי אין די ראיות המצביעות על מערכת יחסים חריגה בינו לבין החברה כדי להצדיק הרמת מסך התאגיד. לבסוף, תביעתה הנגדית של החברה לפיצויים, לרבות פיצוי כספי בגין הגניבה ואובדן ההכנסה, נדחתה ברובה מחוסר ראיות. כל צד חויב לשאת בהוצאותיו, ולשניהם ניתנה הזכות לערער על ההחלטה בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום.