רע"א 1156/02

תקציר

בית המשפט בחן בקפידה את הבקשה ואת החומרים התומכים שהוגשו על ידי הנתבעים וקבע כי הבקשה, בהתייחסה לפסיקות הקודמות של בתי המשפט בעניין פינוי הנתבעים מהנכס, הינה חסרת שחר ודינה להידחות. טענת הנתבעים כי בית המשפט המחוזי לא נימק את פסק דינו ולא קבע קביעות עצמאיות אינה מבוססת. פסק הדין של הערכאה הנמוכה יותר היה מפורט, מנומק היטב והתייחס לכל הסוגיות הרלוונטיות. התשתית העובדתית להחלטת בית משפט השלום, שהתקבלה במלואה על ידי בית המשפט המחוזי, אינה נתונה להתערבות במישור זה, והמסקנות המשפטיות שהוסקו ממנה היו מבוססות. אימוץ פסק דינו של בית משפט השלום על ידי בית המשפט המחוזי לפי תקנה 460(ב) היה בסמכותו ובהתאם לחוק. השאלות העולות בבקשת רשות הערעור בסוגיית הפינוי אינן עומדות בקריטריונים למתן חופשה כאמור. הם אינם מציגים שאלות משפטיות משמעותיות מעבר ליחסי הצדדים וכבר נדונו ביסודיות על ידי שתי ערכאות. לפיכך, בקשת רשות הערעור על הפינוי נדחית, והבקשה לעיכוב ביצוע צו הפינוי נדחית אף היא. עם זאת, בסוגיות הפיצויים ופיצול הסעדים תינתן בקשת רשות הערעור. החלטת בית משפט השלום בעניינים אלה לא התבססה על ראיות כלשהן שהציגו הצדדים, אך בית המשפט המחוזי פסק פיצויים וקבע את פיצול הסעדים ללא תשתית עובדתית ראויה. לפיכך, רשות ערעור ניתנת לשני הצדדים בנושאים אלה, והעניין יטופל כערעור. הנתבעים נדרשים להגיש את סיכומיהם בכתב בנושאים אלה בתוך 15 יום, כאשר לתובע להשיב תוך 15 יום לאחר מכן ולנתבעים 7 ימים נוספים להשיב. לאחר מכן ייתן בית המשפט את פסק דינו על סמך המסמכים שהוגשו בכתב.