ת"א 19809-03-14

תקציר

התובעת, יחד פיתוח, יזמה פרויקט נדל"ן בגבעת שמואל. במסגרת הפרויקט הייתה אמורה יחד לבנות 222 יחידות דיור. עם זאת, הקרקע שיועדה לפרויקט אוכלסה על ידי משפחת אלפרון, שסירבה לפנות את המקום. ועדת התכנון המקומית, מצפה אפק, נתקלה בקשיים בפינוי המשפחה ולכן ביקשה מיהאד לבצע את הפינוי כתנאי לקבלת היתרי בנייה. יחד הסכים והוחל בתיקון לתוכנית להגדלת מספר יחידות הדיור לכיסוי עלויות הפינוי. מונה שמאי לקביעת מספר היחידות הנוספות והגיע למסקנה כי על יחד לקבל 108 יחידות. את הליך התכנון ניהלה מצפה אפק יחד עם יחד, והתוכנית אושרה בסופו של דבר, אך רק 87 יחידות נוספות אושרו. יחד טען כי הוועדה הפרה את הבטחתה המנהלית להעניק לה את מלוא 108 היחידות. בית המשפט קבע כי לוועדה אין סמכות להבטיח זכויות בנייה בהיותה ועדה מקומית, בעוד שהתכנית נתונה לסמכותה של הוועדה המחוזית. כמו כן, התביעה נדחתה מאחר שתקופת ההתיישנות חלפה. עוד טען יחד, כי הנתבעים התרשלו בטיפול בתכנית עוקבת להגדלת זכויות הבנייה לשמונה יחידות נוספות, שנדחתה על ידי הוועדה המחוזית. בית המשפט קבע כי הנתבעים פעלו בסבירות ודחה גם טענה זו. לבסוף, טענה יחד, כי היא התעשרה שלא בצדק בכך שנאלצה לבצע את הפינוי ללא פיצוי מלא. בית המשפט דחה טענה זו בקובעו כי שווי ההעשרה לא הוכח, וממילא ההסכם בין אחד לעירייה אינו תקף. בסיכומו של דבר, התביעה לפיצוי כספי נדחתה והותירה את יחד עם כ-80% מזכויות הבנייה שהובטחו.