בג"צ 960/22

תקציר

השופט א' שטיין מצא כי בקשת העותר למתן צו מותנה שינחה את שירות בתי הסוהר בדבר מדיניות המזון שלו כלפי עצירים פליליים אינה מוצדקת. השופט קבע כי יש לדחות את העתירה משום שקיים סעד חלופי העומד לרשות העותר באמצעות בית המשפט המחוזי כאמור בסעיף 62א לפקודת בתי הסוהר. סעיף זה מאפשר לאסירים להגיש עתירות לבית המשפט המחוזי בעניינים הנוגעים למעצרם. השופט א' שטיין הלך בעקבות הפסיקה הקיימת, הגורסת כי הדרך הרגילה לערער על החלטות שב"ס היא בדרך זו, גם בעניינים עקרוניים. עוד ציין השופט כי המקרה הנוכחי אינו מצדיק סטייה מכלל קבוע זה. מאחר שהעותר עצור משנת 2017, הציע השופט א' שטיין כי הטענות המובאות בעתירה ייבחנו בקפידה על ידי העותר בטרם יחליט על פעולה נוספת. בסופו של דבר, העתירה נדחתה ללא צו להוצאות, והשופטת בחרה שלא להתעמק בטענות שב"ס לגופה של העתירה.