ע"ע 36166-02-13

תקציר

המבקשת ביקשה ארכת מועד לערעור על פסק דין שניתן על ידי בית הדין האזורי לעבודה. הבקשה הוגשה 16 יום מתוך המועד האחרון הרגיל של 30 יום. תקנות בית הדין לעבודה מאפשרות הארכת מועדים סטטוטוריים מ"טעמים מיוחדים", אותם יש לפרש בהתאם לפסיקה. על פי הפסיקה, על המבקש מוטל נטל ההוכחה להוכיח כי השיהוי נגרם בנסיבות שאינן תלויות בו. כל עיכוב, אפילו של כמה ימים, דורש תירוץ או הצדקה. גם סיכויי ההצלחה בערעור יכולים להוות סיבה מיוחדת להארכת המועד, אך אין זה מקרה כזה. טענת המבקש מתייחסת לממצאים עובדתיים של בית משפט קמא, שאינם עילה ראויה להתערבות, במיוחד נוכח קביעותיו ומסקנותיו המפורטות של בית המשפט. מאחר שהמבקש לא הוכיח סיבה מיוחדת לשיהוי וסיכויי ההצלחה בערעור אינם חזקים דיים, הבקשה להארכת מועד לערעור נדחית. המבקש מחויב לשלם את הוצאות המשיב בסכום סמלי, בהינתן שהמשיב אינו מיוצג.