ת"פ 19653-01-16

תקציר

השופט קבע כי התביעה לא הצליחה להביא ראיות מספיקות כדי להוכיח מעבר לכל ספק סביר כי הנאשם אשם באירועי הדקירה והירי המתוארים בכתב האישום. עדי התביעה מסרו גרסאות סותרות לאירועים, שהטילו ספק במהימנותם, והשופט לא הצליח לקבוע באופן חד משמעי מה קרה. השופט אמנם לא סמך גם על גרסת ההגנה לאירועים, אך השקרים וחוסר העקביות בעדותם לא יכלו לשמש לחיזוק טענת התביעה, שכן היא לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה. המפתח להחלטת השופט היה העובדה שעדי התביעה מסרו גרסאות שונות לאירוע הדקירה, סותרות זו את זו ואת עצמן. כך למשל, שלושת המתלוננים מסרו השתלשלות אירועים שונה, גרסאות שונות של תחילת האירוע ומיקומים שונים למקום התרחשותו. גם העדה היחידה לאירוע הירי, מרים, שינתה את גרסתה, בתחילה טענה כי זיהתה את הרכב ובהמשך טענה כי ראתה את הנאשם בבירור. עוד קבע השופט כי הנאשם ועדי ההגנה אינם מהימנים, שכן עדויותיהם התפתחו בהתאם לראיות שהוצגו במהלך המשפט. השופט הגיע למסקנה כי התביעה לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה ולכן זיכה את הנאשם מכל אשמה מחמת ספק סביר.