בג"צ 7712/04

תקציר

במקרה הנוגע לצווי הארנונה לשנים 2001 עד 2004, ערערו חמישה עותרים - בעלים, דיירים ומנהלים בתל אביב-יפו - על הארנונה הכללית שמטילה הרשות המקומית. עיקר הסוגיה התמקדה בשאלה האם אישור השרים למסים אלה מהווה "ארנונה נוספת", המחייבת פרסום ספציפי ב"רשומות", או שמא מדובר ב"אישור חריג" שאינו מחייב פרסום כזה. העותרים טענו כי שינויי המס היו משמעותיים, והשפיעו על אלפי נכסים, וטענו לצורך בפרסום רשמי של האישור, בנימוק של היעדר נסיבות מיוחדות המצדיקות את השינויים. עם זאת, בית המשפט מצא כי האישור אינו שווה ערך למס נוסף המחייב פרסום, שכן מדובר ב"אישור חריג", אשר על פי חוק אינו מחייב פרסום באופן זה. החלטתן של עיריות להטיל מסים כאלה, גם כאשר הייתה כרוכה באישור השרים, הייתה בתחום שיקול דעתן, מתוך הנחה שהן מבינות את הצרכים והיכולות המקומיות. טענות העותרים נחלשו עוד יותר בשל השיהוי הפרוצדורלי ואי ביסוס חוסר סבירות קיצוני בהחלטות הרשות. כתוצאה מכך חויבו העותרים בתשלום שכר טרחת משפט, והוצעו הנחיות עתידיות בנוגע לנוהלי הפרסום לשם בהירות והנגשה לציבור. מקרה זה הדגיש את מורכבותה של חקיקת הארנונה ואת הנטייה השיפוטית לקיים את שיקול דעתן של הרשויות המקומיות, אלא אם כן הדבר בלתי סביר בעליל.