עת"מ 31492-01-24

תקציר

העתירה, המערערת על אישור הוועדה המחוזית חיפה לתוכנית לשיפוץ והרחבה של מבנה היסטורי סמוך לכנסייה המרונית בעכו, תידחה. העותרים טענו כי הליך האישור לא הביא בחשבון את השפעת התכנית על הכנסייה ויציבותה, כי התכנית סותרת ייעודי ייעוד ושימוש קיימים, כי אושרה מטעמים כלכליים וכי היא פוגעת בחופש הדת של העותרים ובדרישות אונסק"ו. עם זאת, בית המשפט מצא כי החלטת הוועדה המחוזית הייתה סבירה והתבססה על חוות דעת מומחים, וכי חששותיהם של העותרים לגבי ההשפעה על המרקם הדתי של הכנסייה לא היו מבוססים. בנוסף, קבע בית המשפט כי הימנעותה של הוועדה מקיום סיור פיזי בשטח אינה פוסלת את ההחלטה, שכן לא מדובר בנוהג מקובל ולא מנע מהוועדה לקבל את כל המידע הדרוש. גם החלטת הוועדה לאשר את התכנית, לרבות תוספת הבנייה, נמצאה סבירה, מה גם שהיא נועדה לשמר את חשיבותו האדריכלית של המבנה וקבעה מנגנון שיבטיח את יציבות הכנסייה והמבנים הסמוכים לה. גם שינוי ייעוד השימוש של התכנית ממגורים למוסדות ציבור ותיירות נמצא סביר, שכן הוא התיישר עם השימושים הקיימים באזור ולא הרחיב אותם. יתר על כן, בית המשפט קבע כי הוועדה לא נדרשה לקבל את אישור שר הדתות או אונסק"ו, שכן התוכנית אינה נוגעת למבנה דתי או לאתר קדוש. גם טענת העותרים כי התכנית אישרה שימוש בשטחים ארכיאולוגיים נדחתה, שכן התכנית רק קבעה תנאים לשימוש בהם, אשר יפוקחו על ידי רשות העתיקות. לבסוף, קבע בית המשפט כי טיפולה של הוועדה המחוזית בבקשה לעיון חוזר בהחלטה היה ראוי ולא פגע בזכות הערעור של העותרים, שכן הם החמיצו את המועד הקבוע בחוק להגשת בקשת רשות ערעור. ככלל, הגיע בית המשפט למסקנה כי העותרים לא זיהו פגמים מהותיים או חוסר סבירות בהחלטות הוועדה המצדיקים התערבות שיפוטית, ועל כן דינה של העתירה להידחות.