בר"ע 653/08

תקציר

המשיבים ביקשו לפנות את המבקש מנכס בירושלים אותו חכר מסבם של המשיבים בשנת 1966. הם הגישו תביעה לבית משפט השלום בשני נימוקים: דמי שכירות שלא שולמו והפרת הסכם השכירות. במקביל ביקשו צו מניעה שיאסור עליו להעביר את זכויותיו בנכס. המבקש טען כי הנכס הושכר לאביו על ידי בעל דירה אחר בשנת 1964 וכי לכל המשיבים למעט השני אין זכויות בנכס. בית משפט השלום נעתר לבקשת המשיבים למתן צו מניעה זמני, והביא את המבקש לערער. עם זאת, ערכאת הערעור דחתה את הערעור, שכן המשיבים הציגו הסכם שכירות משנת 1966 וראיות נוספות המבססות את זכותם לכאורה בנכס ואת עילת התביעה לפינוי. בית המשפט שקל גם את מאזן הנוחות ומצא כי יש לקיים את זכויות המשיבים כמשכירים, מה גם שהמבקש לא התכוון להעביר את זכויותיו. החלטת בית משפט השלום ליתן צו מניעה זמני אושרה אפוא, והמבקש חויב לשלם את הוצאות המשיבים.