בג"צ 3937/07

תקציר

העתירה קוראת תיגר על תוואי גדר הביטחון סביב אדמות בית סאחור וטוענת כי הוקמה משיקולים זרים. המשיבים טוענים כי החלטות המפקד הצבאי בנוגע להקמת הגדר מתקבלות בסמכות ובמידתיות, ומשרתות מטרות ביטחוניות בלבד. בית המשפט בוחן את טענת השיהוי בהגשה, ומוצא כי התנהלות העותרים מקימה שיהוי סובייקטיבי, והשיהוי האובייקטיבי הניכר גורם נזק כלכלי רב למדינה. עם זאת, בית המשפט ממשיך לדון לגופו של עניין. נפסק כי סמכותו של המפקד הצבאי להורות על הקמת הגדר תקפה, שכן היא מבוססת על צרכים ביטחוניים-צבאיים ואינה מונעת ממניעים פוליטיים. בית המשפט מקבל את ההצדקות הביטחוניות והאילוצים הטופולוגיים של המשיבים לתוואי שנבחר, ומאשר את ההחלטה כחוקית. כמו כן, בית המשפט בוחן את מידתיות התוואי, ומוצא קשר רציונלי בין תכלית הגדר לבין מיקומה. עוד נקבע כי התוואי החלופי המוצע על ידי העותרים אינו מספק את ההגנה הנדרשת ואינו ישים מבחינה טופוגרפית. בית המשפט מכיר בפגיעה בזכויותיהם ובחירויותיהם של העותרים, אך רואה בתועלות הביטחוניות של התוואי הנוכחי משמעותיות. מסקנתה היא כי החלטת המפקד הצבאי להקים את הגדר בתוואי זה הייתה הפעלת סמכות מידתית, ודחתה את העתירה ללא הוצאות. השופט א. א. לוי והשופט א. גרוניס מסכימים עם פסק הדין.