ס"ע 5060-02-11

תקציר

פסק הדין דן בטענותיהם של ארבעה תובעים שעבדו עבור הנתבעת הראשונה, חברה, ובעל המניות היחיד שלה, הנתבע השני. התביעות מתרכזות סביב שכר שלא שולם, בונוסים והטבות. בית המשפט פסק לטובת התובעים ברוב הסעיפים, ופסק למר דן טבקמן 108,487 ש"ח, למר רותם זילברמן 100,329 ש"ח, לגב' שרון אהרוני 63,511.70 ש"ח ולמר רונן סוקולסקי 116,775 ש"ח בתוספת שכר טרחת עורך דין. סכומים אלה ישולמו על ידי הנתבעת הראשונה, החברה. בקשת התובעים להרים את מסך ההתאגדות ולהטיל אחריות אישית על הנתבע השני, בעל המניות בחברה, נדחתה. בנוסף, הנתבע השני והחברה הגישו תביעת לשון הרע נגד התובעים, בטענה כי כתבה שפורסמה על החברה בעיתון "מרקר" יומיים לאחר שהתובעים הגישו את תביעותיהם הכספיות מהווה לשון הרע. בית המשפט פסק לטובת התובעים גם בעניין זה, דחה את תביעת לשון הרע והורה לנתבעים לשלם את שכר טרחת עורכי הדין של התובעים ביחד ולחוד בסך כולל של 250,000 ₪. בכתבה המדוברת צוטטו התובעים כאומרים כי החברה נוהלה "בדרך של כיבוי שריפות", ואפיינו את התנהלות העבודה של החברה כחסרת תהליכים, חשיבה לטווח ארוך וחלוקת עבודה ראויה. בית המשפט קבע כי דברים אלה שיוחסו לנתבעים היו הבעת דעה וביקורת לגיטימית, ואינם עולים כדי לשון הרע. כמו כן, נמצא כי תביעת לשון הרע הוגשה מטעמים טקטיים, כדי להפחיד את הנתבעים, ולא משום שהתובעים סברו באמת ובתמים כי הושמצו. בית המשפט גינה נוהג זה והורה לנאשמים לשלם שכר טרחת עורכי דין מוגדל כאמצעי הרתעה.