ב"ל 53827-07-20

תקציר

עניינה של התביעה בזכאותו של התובע לתגמולים רטרואקטיביים כיתום עקב פעולות איבה לפי חוק משפחות חיילים שנפלו בקרב. אמה של התובעת נרצחה בפיגוע לאומני בשנת 1989, והאירוע הוכר כאירוע עוין בשנת 1999. לתובע, שהיה קטין והתגרש מאמו בעת פטירתה, לא נמסר לו על זכאותו הפוטנציאלית להטבות. נודע לו על רצח אמו כפעולת איבה רק ב-2018 והגיש תביעה ב-2020, שאושרה אך נדחתה חלקית בעניין ההטבות הרטרואקטיביות. השאלה המרכזית היא האם תביעת התובע נדחתה, והאם אי ידיעתו לגבי עילת התביעה לא הייתה בשליטתו. פסק הדין מאריך את המועד האחרון להגשת התביעה ומכיר בזכאותו של התובע למענק נישואין כיתום עוין. הדבר מוצדק בכך שהנתבע לא יידע את התובע, בפעולתו המהירה של התובע עם היוודע זכויותיו ובהיעדר כל פגיעה באינטרסים של הנתבע. עם זאת, תביעת התובע לפיצוי רטרואקטיבי נדחית מאחר שאינה עולה בקנה אחד עם תכליתו של חוק הביטוח הלאומי לעניין המשך קיומו. הנתבע יישא בהוצאות התובע, עם זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה.