ת"א 2756-05-23

תקציר

## ניתוח משפטי של פסק דין ת"א 2756-05-23 גולני ואח' נ' כלל חברה לביטוח בע"מ **בית המשפט:** בית משפט השלום בחיפה **כבוד השופטת:** חוה קלמפרר-מרצקי **תאריך פסק הדין:** 20.05.2025 **הקדמה:** פסק דין זה עוסק בתביעת יורשים לתגמולי ביטוח כנגד חברת ביטוח, כאשר השאלה המרכזית העומדת להכרעה היא שאלת התיישנות התביעה. הדיון מתמקד בהשפעת תיקון 11 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981, על המקרה הנדון, ובהשלכותיו על קביעת עילת התביעה ותקופת ההתיישנות. **הרקע העובדתי:** המנוח, מר שלמה גולני ז"ל, נפגע בתאונת דרכים במהלך עבודתו ביום 18.8.2019. כתוצאה מהתאונה, אושפז שמונה ימים ואובחן עם אוטם מוחי חריף. לטענת התובעים, המנוח הפך לסיעודי ביום התאונה ונשאר במצב זה עד לפטירתו ביום 25.12.2022. המוסד לביטוח לאומי קבע למנוח נכויות זמניות משמעותיות וכן נכות צמיתה בשיעור של 60% החל מיום 1.4.2020. המנוח פנה לחברת הביטוח (הנתבעת) בתביעה לקבלת תגמולי ביטוח בגין נכותו, ימי אשפוז, וכן בגין מצבו הסיעודי. חברת הביטוח דחתה את התביעה, בטענה, בין היתר, כי התביעה התיישנה. כתב התביעה הוגש על ידי יורשי המנוח ביום 1.5.2023. **סוגיית ההתיישנות - נקודות מרכזיות:** 1. **תיקון 11 לחוק חוזה הביטוח:** התיקון, שנכנס לתוקף ביום 25.11.2020, שינה את הוראות סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח והוסיף את סעיף 31א'. סעיף 31 המעודכן קובע תקופת התיישנות של חמש שנים לעניין ביטוח חיים, ביטוח מפני מחלות ואשפוז, וביטוח סיעודי, לעומת שלוש שנים בתקופה שקדמה לתיקון. סעיף 31א' מטיל חובות אזהרה על המבטח בדבר תקופת ההתיישנות. 2. **תחולת התיקון:** הנתבעת טענה כי התיקון אינו חל על המקרה, שכן הפוליסה נערכה במאי 2012, לפני כניסת התיקון לתוקף. התובעים טענו מנגד כי מדובר בפוליסה שנתית מתחדשת, ולכן התיקון חל עליה. 3. **קביעת בית המשפט לעניין תחולת התיקון:** בית המשפט דחה את טענת התובעים. נקבע כי הפוליסה אינה פוליסה מתחדשת, אלא פוליסה שהחלה בשנת 2012 ונועדה להיות בתוקף עד שנת 2027 ללא צורך בחידוש. לכן, התיקון לחוק לא חל על הפוליסה. 4. **התיישנות בגין רכיבי הסיעוד והאשפוז:** לאור קביעת בית המשפט לעניין תחולת התיקון, נקבע כי עילת התביעה בגין רכיבים אלו, שנולדה ביום 18.8.2019 (יום התאונה), התיישנה בחלוף שלוש שנים ממועד זה (כלומר, ביום 18.8.2022), וזאת על פי הנוסח הישן של סעיף 31 לחוק. 5. **התיישנות בגין רכיב הנכות:** * **מועד היווצרות עילת התביעה:** בית המשפט בחן את המסמכים הרפואיים והגיע למסקנה כי כבר בסמוך לאחר האוטם המוחי (18.8.2019) קמה למנוח עילת תביעה בגין נכות תמידית, שכן ניתן היה להסיק כי הוא נותר מוגבל באופן משמעותי וזקוק לעזרה מקסימלית. * **תקופת ההתיישנות:** על פי הפוליסה, תקופת ההתיישנות בגין נכות תמידית היא שלוש שנים מיום היווצרות עילת התביעה (סעיף 14 לפוליסה). * **קביעת בית המשפט:** בית המשפט קבע כי התביעה בגין הנכות התיישנה, שכן עילת התביעה נולדה בסמוך ליום 18.8.2019, והתביעה הוגשה רק ביום 1.5.2023, לאחר חלוף שלוש שנים. 6. **הכרה של המוסד לביטוח לאומי:** התובעים טענו כי עיכוב בהגשת התביעה נבע מהמתנה להכרה של המל"ל בתאונה כתאונת עבודה ולקביעת נכות. בית המשפט דחה טענה זו, וקבע כי מועד קבלת ההחלטות על ידי ועדות המל"ל אינו עוצר את מירוץ ההתיישנות של תביעה כנגד מבטחת, בהתאם לפסיקה המוזכרת (רע"א 1395/00 צפריר נ' אררט, רע"א 7551/09 בן אבי נ' הראל, ועוד). 7. **חובת האזהרה של המבטח:** התובעים טענו כי הנתבעת לא התריעה כראוי בפני המנוח על פוטנציאל התיישנות. בית המשפט קבע כי מכתב הדחיה מיום 11.10.2022 הבהיר למנוח את הבסיס לטענת ההתיישנות, ובכך עמדה הנתבעת בחובותיה. 8. **סעיף 18 לחוק ההתיישנות:** התובעים טענו כי יש להחיל את סעיף 18 לחוק ההתיישנות, הקובע כי לעניין חישוב תקופת ההתיישנות, לא תסתיים תקופת ההתיישנות לפני שעברה שנה מיום שנסבה הזכות בירושה. בית המשפט דחה טענה זו, מכיוון שהתביעה התיישנה עוד בטרם פטירתו של המנוח. **הכרעת בית המשפט:** בית המשפט דחה את התביעה בטענת התיישנות. **חידושים משפטיים וסוגיות מרכזיות:** * **פרשנות תיקון 11 לחוק חוזה הביטוח:** פסק הדין מדגיש את החשיבות של תאריך כריתת או חידוש הפוליסה לקביעת תחולת תיקון 11. בית המשפט מבחין בין פוליסה לטווח ארוך לבין פוליסה שנתית מתחדשת, וקובע כי רק האחרונה עשויה להיות מושפעת מהתיקון. * **מועד היווצרות עילת התביעה בביטוח נכות:** בית המשפט מחדד את הקריטריונים לקביעת מועד היווצרות עילת התביעה בגין נכות, תוך התבססות על הערכות רפואיות ראשוניות והבנה ברורה של המבוטח בדבר קיום מגבלה תמידית. הדגש הוא על "זכות לתבוע" ולאו דווקא על קביעת המל"ל. * **אי-עצירת מירוץ ההתיישנות על ידי פנייה למל"ל:** פסק הדין מאשרר את ההלכה הפסוקה כי פנייה למוסד לביטוח לאומי לשם הכרה באירוע כתאונת עבודה או לקביעת נכות אינה עוצרת את מירוץ ההתיישנות של תביעה כנגד חברת ביטוח. * **חובת האזהרה של המבטח:** בית המשפט מבהיר כי אין די בציטוט סעיפי חוק, אלא יש להבהיר באופן ברור את משמעות טענת ההתיישנות, כפי שהודגם במכתב הדחיה. * **השפעת חוק ההתיישנות על יורשים:** פסק הדין מבהיר כי סעיף 18 לחוק ההתיישנות אינו רלוונטי כאשר התביעה התיישנה עוד בחיי המבוטח. **השלכות:** פסק דין זה מהווה תזכורת חשובה למבוטחים ולציבור הרחב בדבר חשיבות ההתמודדות עם סוגיות התיישנות בתביעות ביטוח. הוא מדגיש את הצורך לבחון היטב את תנאי הפוליסה, במיוחד בנוגע לתאריכי תחולה וחידוש, ולפעול להגשת תביעות במסגרת הזמנים הקבועים בחוק ובפוליסה. כמו כן, פסק הדין מחזק את הגישה הפסיקתית כי התמודדות עם מערכת הביטוח הלאומי אינה מהווה תחליף או עיכוב למירוץ ההתיישנות מול חברות הביטוח הפרטיות. **הערה:** פסק הדין ניתן ביום 20.05.2025, אך המסמך מציין "PAGE 1 מתוך NUMPAGES 4", דבר המרמז על כך שזהו רק חלק מפסק הדין המלא. הניתוח מתבסס על המידע הזמין בטקסט שסופק.