ע"א 545/77

תקציר

בית המשפט העליון פסק בתיק שבו היו מעורבים מערער ערבי נוצרי ומשיבה יהודייה, ובמרכזו טענות להפרת הבטחת נישואין. המחלוקת המרכזית נסובה סביב העמימות בביצוע תוכנית הנישואין, המעוררת שאלות משפטיות לגבי תוקפו של ההסכם. דעת הרוב, שניתנה על ידי השופט לנדוי, הדגישה את חיוניותה של שיטת ההוצאה לפועל בהסכמים המשנים את המעמד האישי, וראתה בה יסוד הכרחי החסר במקרה זה. ללא תוכנית מוגדרת, ההסכם לא היה סופי ולא ניתן היה לאכוף אותו. השופט לנדוי הדגיש כי היעדר תכנית ספציפית לביצוע הנישואין אינו מותיר מקום להשלמתם על פי דיני החוזים. מנגד, השופט ח' כהן, בדעת מיעוט, טען כי ההחלטה העקרונית להינשא היא ראיה מובהקת להסכם מחייב, וראה את פרטי ההוצאה לפועל כמשניים ושוליים. בדעת הרוב נקבע כי היעדר הסכמה סופית על אופן ביצוע הנישואין מונע את קיומו של חוזה תקף ומחייב, המצדיק קבלה חלקית של הערעור. השופט כהן חלק על כך וקבע כי הצעת הנישואין תקפה ומחייבת. פסק הדין ביטל את חובת המערערת לשלם פיצויים בגין הפרת הסכם הנישואין הנטען .