ר"ע 199/87

תקציר

פסק דין זה נסוב סביב מחלוקת הנוגעת לקביעת נכות בעקבות תאונת דרכים. המבקש, שנפגע בתאונה, הסתמך על החלטת ועדה רפואית של צה"ל ששינתה את הפרופיל הרפואי שלו, וטען כי היא צריכה להיות מחייבת בתביעתו לפיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. בתוך כך, הפנה המשיב לקביעה נוגדת של ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי, לפיה למבקש אפס אחוזי נכות. בית משפט השלום סירב לצדד באף אחת מהקביעות ללא בירור נוסף, אך בית המשפט המחוזי קיבל את ערעורו של המשיב וקבע כי הפרופיל הצה"לי אינו מהווה קביעת נכות. בית המשפט העליון, בדעת רוב, קיבל את ערעורו של המבקש, וציין כי המשיב לא ערער כראוי על החלטת ועדת צה"ל וכי ידע אישי אינו יכול להוות תחליף לבדיקה ראויה. בית המשפט הבהיר כי דרגת הנכות לצורך חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים יכולה להיקבע בחוקים שאינם חוק הביטוח הלאומי. מאחר ששתי הקביעות עמדו לכאורה בדרישות החוק, הוחזר התיק לבית משפט השלום לדיון נוסף כדי לקבוע את משמעותן. השופט וינוגרד, בדעת מיעוט, סבר כי הפרופיל הצה"לי אינו עולה כדי קביעת נכות ואין להעדיפו על פני קביעת המוסד לביטוח לאומי.