עת"מ 3015-04-17

תקציר

פסק הדין דוחה את העתירה המנהלית שהגישו שלוש עמותות זכויות אדם בישראל נגד חוקיות הוראתה של עיריית פתח תקווה לנתק נכסים המאוכלסים על ידי אזרחים זרים אפריקאים מתשתיות חשמל ומים. העותרים טענו כי הצווים הוצאו למטרות פסולות ופגעו באופן בלתי מידתי באוכלוסייה הפגיעה של מבקשי המקלט. עם זאת, בית המשפט מצא כי אין לדון בעתירה כעתירה בעלת עניין ציבורי, שכן היא מחייבת בחינה של פעולות פרטניות ונסיבות קונקרטיות, שניתן לטפל בהן באופן יעיל רק באמצעות ערעורים לוועדת הערר המוסמכת. בית המשפט הדגיש את חשיבות מיצוי הסעדים המשפטיים בטרם יפנה לבית המשפט וציין כי הליך הערעור יאפשר בירור יעיל ומהיר יותר של הדברים. זאת ועוד, קבע בית המשפט כי מדיניות העירייה לא הוכחה כבלתי ראויה, והטענות העובדתיות שהציגו העותרים שנויות במחלוקת ואינן מבוססות דיין. בנוסף, התייחס בית המשפט לסוגיות המהותיות והסכים כי ניתוק נכסים מתשתיות צריך להיעשות רק במקרים קיצוניים של סיכון חיי אדם. עוד הדגישה השופטת את הצורך של שירותי הרווחה להיערך לפעולות אכיפה שעלולות לעקור דיירים והורתה לעירייה לעדכן את מחלקת הרווחה בהחלטה ובכל פעולה שתבוא בעקבותיה. בסופו של דבר נדחתה העתירה, ונמסר לצדדים על זכותם לערער על ההחלטה.