רע"פ 2300/23

תקציר

בבקשת רשות הערעור ביקש המבקש לבטל החלטה של בית המשפט המחוזי מרכז לוד, שאישר את פסק דינו של בית המשפט לתעבורה שהרשיע אותו, בין היתר, בגרימת מוות בנהיגה רשלנית. ביום 25.5.2020 נהג המבקש ללא רישיון או ביטוח בתוקף, מבלי שהבחין בהולך רגל במעבר חצייה, וכתוצאה מכך אירעה תאונה קטלנית. למרות שהודה בעבירות אלה, הוא טען כי רשלנותו הוערכה יתר על המידה, וציין הסחות דעת כמו המגפה ואופנוע שעקף אותו. פסק הדין הראשוני גזר עליו 14 חודשי מאסר, מאסר על תנאי ועונשים נוספים, בהתחשב באחריותו החמורה ליד מעבר חצייה וברקורד התעבורתי העשיר שלו הכולל 95 הרשעות קודמות. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו, בקובעו כי הסחות הדעת הנטענות לא הועלו קודם לכן, ואף לא הופיעו בעובדות כתב האישום שבהן הודה. השופט הדגיש את הצורך במדיניות ענישה מרתיעה נגד נהיגה רשלנית. בערעור נוסף טען המבקש כי עונשו חמור בהתחשב בנסיבותיו האישיות ובשינויים במדיניות הענישה. עם זאת, בית המשפט לא מצא סיבה להקל בעונש, וציין את התעלמותו העקבית של המבקש מחוקי התנועה ואת הצורך למנוע תאונות דרכים. לפיכך, הערעור נדחה מאחר שהמקרה לא הוכיח עוול מהותי או יישום שגוי של החוק, מה שאישר את הצורך במאסר כאמצעי הרתעה ראוי. גם הבקשה לעיכוב ביצוע נדחתה ונדחתה.