ת"א 3393-06-18

תקציר

השופט פסק לטובת התובעים בסכסוך על עסקת נדל"ן למגורים שהפרה את חוק המכר. הנתבעים לא גילו לתובעים ליקוי רטיבות ידוע בדירה שמכרו, אשר היווה אי התאמה על פי החוק. השופטת ציינה כי אופייה של המכירה "כמות שהיא" אינו פוטר את הנתבעים מחובתם לגלות פגמים נסתרים, מה גם שהתובעים לא היו בעמדת יתרון על פני המוכרים. לתובעים לא נמסר על הפגם טרם המכירה, והראיות הראו כי הנתבעים היו מודעים לכך. לפיכך, חויבו הנתבעים לשלם לתובעים פיצויים בסך 64,596 ₪, אשר כיסו את עלות תיקון הליקויים, בניכוי מספר תיקונים שאינם קשורים לפגם שלא פורסם. סכום זה נוסף על החזר הוצאות המשפט של התובעים, הוצאות חוות דעתם ועדי יהוה ושכר טרחת עורך דין בסך 20,000 ₪. כמו כן פסקה השופטת לתובעים 7,500 ₪ בגין עוגמת נפש שנגרמה עקב הפגם וסירוב הנתבעים לתקנו. בקשת התובעים לפיצוי מוסכם נוסף נדחתה מאחר שהיא לא הייתה נפרדת מהפיצויים שכבר נפסקו. הסכום הכולל, כולל אגרות בית משפט והוצאות, היה אמור להיות משולם בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין, או שהוא יצבור ריבית והפרשי הצמדה לפי החוק.