פ"א 117/08

תקציר

פסק הדין דוחה את הערעור על פסק הדין בשל הימנעותו של המערער מלהציג ראיות משכנעות לתמיכה בטענותיו. בתי המשפט לא מצאו כל הצדקה או בסיס עובדתי לטענות המבקש בדבר אכיפה בררנית או הגנה על הצדק. באשר לתקרית הגנרטור, מדינת ישראל והחשמלאי שהתקין את מערכת החשמל לא נחשבו אשמים בחובת התקנת מפסק. כמו כן חסרו ראיות לאחריותם של ז'אן אלרז ושלמה יפה. התנהלותו של המבקש, לרבות חוסר הוודאות שלו לגבי הגורמים שגרמו לתאונה, הובילה לחבותו. בנוסף, לא הוכרה ההבחנה בין אכיפה בררנית לבין הגנה מפני צדק כפי שנטען על ידי המבקש. גם הערעור על אי ביטול ההרשעה בגזר הדין נדחה. בית המשפט אישר את החלטת בית משפט קמא, אשר שקל את נסיבותיו האישיות של המערער, אך בסופו של דבר לא מצא טעם ממשי המצדיק את ביטול ההרשעה. בית המשפט הדגיש את מעמדו ואחריותו של המערער, וציין כי עמדתו לאורך כל ההליך מעידה על חוסר מודעות לאחריותו. זאת ועוד, בית המשפט העדיף את שיקולי ההרתעה והאינטרס הציבורי על פני האינטרס האישי של המערער. בית המשפט קבע כי הנסיבות אינן מצדיקות הימנעות מהרשעה, בהתחשב באופי העבירה ובחומרתה, ובהיעדר נסיבות חריגות. הימנעותו של המערער מקבלת אחריות וניסיון להסיט את האשמה לאחרים, כמו גם המלצת שירות המבחן, שקלו אף הם נגד ביטול ההרשעה. בסופו של דבר, הערעורים הן על גזר הדין והן על גזר הדין נדחו, וההרשעה וגזר הדין אושרו.