ע"פ 3818/23

תקציר

לאחר עיון בערעור ובטיעונים שהוצגו, החליט בית המשפט לקבל את ערעור המדינה, וראה במקרה זה חריג מקום בו ראוי להתערב בעונש שנקבע על ידי בית המשפט המקורי. מדובר בעבירות אלימות חמורות המבוצעות בנשק קר, שכנגדן מדגיש בית המשפט את חשיבות ההרתעה והתאמת חומרת הענישה לחומרת העבירה, כפי שהודגם בפסקי דין קודמים (למשל, פרשות ג'בארין וחג'וג', בין היתר). הוחלט כי העונש שניתן בתחילה אינו משקף את חומרת העבירה ואינו תואם את מדיניות הענישה הנהוגה בעבירות מסוג זה. הנאשם הפר צווי הרחקה והטריד את בת זוגו לשעבר, מונע על ידי אופי אובססיבי, מה שהוביל לתקיפת יריב רומנטי לכאורה באלימות משמעותית ומתוכננת. תקיפה זו גרמה לפגיעה פיזית, נפשית וכלכלית קשה בקורבן. למרות ההכרה בפציעותיו של הנאשם באירוע ובגילו, חוסר קבלת האחריות של הנאשם והסיכון הגבוה לעבירות חוזרות היוו חששות משמעותיים. עברו הפלילי, שכלל עבירות אלימות קודמות ואיומים, הדגיש עוד יותר את הצורך בעונש חמור יותר כדי להדגיש את ההרתעה ואת ביטחון הציבור. יתר על כן, גזר דינו של בית משפט קמא לא שקל כראוי גורמים אלה. בעקבות זאת תיקן בית המשפט את עונשו של המשיב ל-6.5 שנים, בניכוי ימים שכבר ריצה, תוך שמירה על יתרת חלקי העונש. כל השופטים הסכימו עם פסק דינו של המשנה לנשיאה א' פוגלמן, שניתן ביום 2.7.2023.