ת"א 41693-10-14

תקציר

פסק הדין הנדון דוחה בקשה לסילוק על הסף של תביעה נגד שני נתבעים, מרפאה פרטית וקופת חולים פרטית, אשר העניקו טיפול רפואי לתובע, שוטר, בגין פציעה שנגרמה לו במהלך שירותו. למדינה, אף שאינה בעלת דין במקרה זה, חסינות מפני תביעות כאלה מכוח חוק אחריות המדינה, הקובע כי דין המדינה בדבר אחריות בנזיקין חל על כל גוף מאוגד, למעט במקרים של חבלה, מחלה או החמרה של מחלה המתרחשים במהלך השירות הצבאי. החוק מרחיב חסינות זו גם לכל מי שהמדינה הייתה אחראית לו. בתביעתו של התובע נטען לרשלנות מצד הנתבעים בטיפול בנזקי השיניים שלו, שנגרמו לו במהלך שירותו במשטרה והוכרו כנכות על ידי משרד הביטחון. הנאשמים טוענים כי הם זכאים לאותה חסינות ממנה נהנית המדינה, שכן הם התקשרו למתן טיפול לזכאים להטבות משרד הביטחון ופעלו בהתאם להנחיות המשרד. עם זאת, השופט קובע כי שאלת מעמדם של הנאשמים דורשת בירור נוסף ולא ניתן להכריע בה בדחייה על הסף. בנוסף, פסק הדין דן באפשרויות העומדות בפני התובע לתבוע פיצויים מכוח חוק הנכות, המעניק הטבות למי שנפגע במהלך שירותו הצבאי ללא צורך בהוכחת אחריות המדינה. על פי החוק, נכה אינו יכול לקבל הן תגמולים לפי חוק הנכות והן פיצויים לפי חוק אחר, אך הוא יכול להגיש תביעות בשני המסלולים. מאחר שתביעתו של התובע בגין החמרת נכותו עקב פגיעה עצבית נדחתה על ידי משרד הביטחון, השופט קובע כי לתובע צריכה להיות הזדמנות לתבוע פיצויים באמצעות תביעת הנזיקין, מה גם שהמדינה כבר הביעה את עמדתה כי התובע אינו זכאי לתגמולים במקרה זה. בסופו של דבר, השופטת דוחה את הבקשה לדחייה על הסף, ומדגישה כי חסימת תביעת התובע בשלב זה תהיה פעולה בלתי מידתית ובלתי ראויה, ובמקום זאת קובעת מועד למשפט. הנתבעים מצווים לכסות את הוצאות התובע, ופסק הדין יוצג לשני הצדדים על ידי המזכירות.