ת"ק 34405-06-22

תקציר

התובע, שמוצאו מהמגזר הערבי, תבע את הנתבע בגין אי מסירת משלוח שהזמין. הנתבע טען כי המשלוח לא נמסר משום שהתובע סירב להציג את פרטי כרטיס האשראי שלו, אך השופט לא מצא כל ראיה לכך ופסק לטובת התובע בנקודה זו. עם זאת, השופט קבע כי התובע לא הוכיח כי אי המסירה נבעה מאפליה על רקע השתייכותו למגזר הערבי, כפי שטען. התובע לא הביא ראיות מספיקות לכך שהנתבע כשל באופן שיטתי במסירה לבני המגזר הערבי או כי קיים קשר סיבתי בין אי מסירתו לבין חברותו במגזר. בנוסף, השימוש בשם אחר הקשור למסירה מוצלחת ערער את טענת האפליה שלו. עם זאת, השופטת מצאה כי התובע הוכיח את טענתו לפי סעיף 31א(א)(1א) לחוק הגנת הצרכן, המזכה את הצרכנים בפיצוי לדוגמה של עד 10,000 ₪ ללא הוכחת נזק, אם יצליחו להראות כי עוסק הטעה אותם לגבי מקום המסירה ולאחר מכן לא סיפק את הטובין או השירותים למקום המוסכם. מאחר שלא הייתה מחלוקת כי הנתבעת לא מסרה את המשלוח לביתה של התובעת כפי שהוסכם, והתקיימו תנאים נוספים, פסק השופט לטובת התובע. עוד ציינה השופטת כי התובעת פעלה בהתאם להליכים המשפטיים הנדרשים. בקביעת סכום הפיצוי שקלה השופטת גורמים שונים, לרבות שווי המשלוח שלא נמסר, חומרת ההפרה והאופן המעליב והמשפיל בו התייחסו נציגי הנתבעת לתובע. כתוצאה מכך, השופט הורה לנתבע לשלם לתובע 5,000 ₪, בצירוף 1,000 ₪ הוצאות משפט, בתוך 30 יום. איחור בתשלומים יגרור הפרשי הצמדה וריבית. פסק הדין נמסר לשני הצדדים, וכל צד יכול היה לבקש רשות ערעור בבית המשפט המחוזי בתל אביב בתוך 15 יום מיום קבלת פסק הדין.