ב"ל 62559-12-18

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לתביעה שהגישה רופאה שטענה כי עבודתה, ובפרט הקלדה נרחבת, גרמו לה לפתח את תסמונת התעלה הקרפלית. עם זאת, השופט ונציג הציבור הגיעו למסקנה כי יש לדחות את התביעה. ההחלטה התבססה על מספר נקודות מרכזיות. ראשית, עבודתה של התובעת כללה מגוון משימות מעבר להקלדה בלבד, כגון בדיקת מטופלים, האזנה להם ועיון במסמכים הרפואיים שלהם. שנית, התובעת לא הביאה ראיות מספיקות לכך שביצעה פעולות הקלדה חוזרות ונשנות ברציפות לאורך תקופה משמעותית. מעדותה עולה כי היא הקלידה במשך כ-10 דקות לכל מטופל, עם הפסקות בין לבין, ומספר השורות הממוצע שהוקלדה לכל מטופל היה כ-20. שלישית, לא נמצא קשר סיבתי ברור בין מצבה לבין תנועות חוזרות ונשנות בעבודה, בשל אופיין השנוי במחלוקת של הראיות הרפואיות. עוצמת ומשך ההקלדה שלה לא עמדו בדרישות לביסוס תשתית עובדתית למיקרוטראומה, מה גם שתפקידה העיקרי לא היה רק הקלדה אלא כלל מגוון רחב של פעילויות אחרות. ככלל, הקלדתו של התובע לא נחשבה אינטנסיבית דיה כדי להצדיק את התביעה. לבסוף, חויב התובע בהוצאות הנתבעת, בסך 2,000 ₪, בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין.