דב"ע נז/16 - 4

תקציר

בית הדין הארצי לעבודה התייחס לסכסוך מורכב בו היו מעורבים הרשויות המקומיות, העובדים והמדינה, שהתמקד בהסכמי שכר שחרגו מאילוצים תקציביים ללא אישור הממונה על השכר. הנושא המרכזי היה קביעת הסמכות המתאימה לפתרון מחלוקות על הטבות שכר שלא אושרו על ידי הממונה, לפי חוק יסודות התקציב. בית הדין הדגיש כי יש לאחד עניינים אלה בתוך בית הדין לעבודה, תוך הדגשת מערכת היחסים "המשולשת" בין מעסיקים, עובדים והמדינה. גישה מקיפה זו מאפשרת פורום אחד שיעסוק בסוגיות הנגזרות ממשפט העבודה, הפרטי והמנהלי-ציבורי במקום לפזר את התיקים על פני מספר ערכאות. בפרט, בית הדין אישר את זכות השביתה של העובדים בתגובה לפעולות חד צדדיות של מעסיקים בנוגע להטבות שלא אושרו, וקבע כי חופש השביתה נותר עיקרון דמוקרטי בסיסי הקשור לחופש ההתאגדות. תוך הדגשת הצורך בהקפדה על חוקי התקציב, הדגיש בית הדין כי דבקות כזו חייבת לדור בכפיפה אחת עם זכויות העובדים, והציע כי פתרון מאוזן מחייב משא ומתן בין כל הצדדים המעורבים. בסופו של דבר דחה בית המשפט את צו המניעה למניעת השביתה, וציין כי התקיימו דרישות רשמיות והדגיש את תפקידו של בית המשפט בניהול סכסוכים במסגרת סמכותו המיוחדת.