עת"מ 765/04

תקציר

העותר, שרישיונו לנשק נשלל בעקבות אירוע אלים ביישובו, הגיש ערר לוועדת הערר לפי חוק כלי ירייה על עיכוב של כשנה וחצי בהחלטתה בערר. גם החלטת ועדת הערר, שניתנה שנתיים לאחר מכן, לא התייחסה לנסיבות הקונקרטיות של האירוע. לאחר מכן הגיש העותר עתירה לבית המשפט, בטענה לחוסר סבירות ההחלטה ולשיהוי. בתוך כך, הוגש נגד העותר כתב אישום בגין האירוע, אשר בית המשפט לקח בחשבון כמו גם את הנסיבות שקדמו לו – לרבות טענת העותר כי היה קורבן, היעדר ראיות התומכות באיום בנשק, החזקתו ארוכת השנים בנשק ללא תקרית והצורך שלו בהגנה עצמית במהלך נסיעות ביהודה ושומרון. בית המשפט מצא את החלטת ועדת הערר ואת הטיפול בה בלתי סבירים. היא הורתה לוועדה לקיים דיון נוסף ולשקול מחדש את הערר, תוך התחשבות בכל השיקולים הרלוונטיים, לרבות ההחלטה הקודמת לטובת העותר על ידי בית המשפט המחוזי, ולתת החלטה בתוך 45 יום. העתירה הייתה מוצדקת, והמשיב חויב לשלם לעותר שכר טרחת עורך דינו ואגרת בית המשפט.