ת"פ 13776-12-16

תקציר

הכרעת הדין מפרטת את העונש ההולם לנאשם שהורשע בשורה של סעיפים, בהם הפרת אמונים, פגיעה בפרטיות והטרדת עד. העיקרון המנחה לחומרת העונש הוא עקרון ההלימות, הקובע יחס בין חומרת העבירות לבין העונש. מאחר שהאישומים נגד הנאשם הם אירועים נפרדים, ייקבעו אזורי ענישה נפרדים לכל אישום. באישום הראשון עד השלישי של הפרת אמונים, העונש ההולם נע בין ארבעה חודשי עבודות שירות לשנים עשר חודשי מאסר. לבית המשפט יש אפשרות להטיל עונש כולל שהנאשם ירצה בגין כל האישומים הללו יחד. לפיכך, מכלול הענישה המצטבר ההולם בעבירות אלה נע בין ארבעה חודשים לשמונה עשר חודשי מאסר. לעומת זאת, האישומים הרביעי והחמישי של פגיעה בפרטיות והטרדת עד נושאים עונש קל יותר, הנע בין מאסר על תנאי לעבודות שירות קצרות. משפטים אלה נכללים בעונש המצטבר שהוזכר לעיל. אין מקום לסטות מעונש מצטבר כולל זה, המוצדק בחומרתן ובתדירותן של העבירות, המתפרסות על פני תקופה ניכרת. קיימות מספר נסיבות מקלות לטובת הנאשם, ובהן הודאתו, לקיחת אחריות, חיסכון בזמן שיפוטי, תרומה לציבור, זקנה, מצב בריאותי והיעדר עבר פלילי. נסיבות אלה מצדיקות את הצבת העונש הסופי בקצה התחתון של קשת הענישה המתאימה. בית המשפט שקל את האפשרות של עבודות שירות, אך החליט שלא לעשות זאת, תוך שימת דגש על חומרת העבירות והתרחשותן לאחרונה. יתר על כן, תוך הכרה בכך שמצב רפואי חמור יכול, במקרים מיוחדים, להצדיק חריגה מהעונש ההולם, מציינת השופטת כי למחלת הסוכרת של הנאשם אין השלכות כאלה. לבסוף, נגזרו על הנאשם בסך הכל 20 חודשי מאסר בפועל, עם חודשי מאסר על תנאי שונים בגין עבירות שונות, וקנס בסך 60,000 ₪, אותו ניתן להמיר ב-100 ימי מאסר אם לא ישולם. לנאשם זכות ערעור תוך 45 יום מיום מתן פסק הדין.