ת"א 1945-11-23

תקציר

להלן ניתוח משפטי של החלטת בית המשפט בנוגע לבקשה למינוי בורר, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים: **עקרונות משפטיים מרכזיים:** 1. **כבוד הבריות ותניית בוררות:** הבקשה הוגשה על פי סעיף 8(א) לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968, המאפשר לבית המשפט למנות בורר כאשר קיימת תניית בוררות בהסכם בין הצדדים והם אינם מצליחים להסכים על זהות הבורר. עקרון זה מבטא את הרצון לכבד את הסכמות הצדדים ואת חופש החוזים, ומנגד, להבטיח שהסכמות אלו ימומשו גם במקרה של מחלוקת. 2. **אומד דעת הצדדים והפרשנות התכליתית של הסכם בוררות:** בית המשפט הדגיש את חשיבות אומד דעתם של הצדדים בעת כריתת הסכם השיתוף. על פי הסעיף הרלוונטי (סעיף 6) וסעיף 6.3 המכיר בו כ"הסכם בוררות" לפי החוק, הצדדים התכוונו להקנות סמכויות נרחבות מאוד לבורר. הפרשנות שניתנה לסעיף זה הייתה תכליתית, במטרה לממש את כוונת הצדדים להסדרת סכסוכים באופן יעיל. 3. **סעיף "קומפטנס קומפטנס" (Competence-Competence):** עקרון זה, המעוגן בסעיף 24 לחוק הבוררות (אך גם נובע מהלכה פסיקתית), קובע כי הבורר מוסמך לדון בשאלת סמכותו שלו. בית המשפט יישם עיקרון זה, תוך שהוא קובע כי הסמכות הראשונית להכריע בכל שאלה שבמחלוקת נתונה לבורר עצמו, ובית המשפט צריך להימנע מהתערבות מוקדמת. 4. **הבחנה בין הכרעה בשאלת הסמכות להכרעה בעובדות הנוגעות לסמכות (הלכת ג'ברה):** בית המשפט התבסס על הלכת בית המשפט העליון בעניין ג'ברה. על פי הלכה זו, אין מניעה שהבורר יכריע בעובדות שמהן נובעת סמכותו, אך קביעותיו בעניין זה אינן סופיות ויכולות להיות נתונות לביקורת בית המשפט, אלא אם כן הצדדים הסכימו במפורש כי הבורר יהיה הפוסק הסופי גם בעובדות אלו. 5. **סמכות הבורר בסעד הריסה (הלכת בן לולו):** בית המשפט התייחס לטענת המשיבים כי אין בורר מוסמך לפסוק בסעד של הריסה. הוא אימץ את הלכת בית המשפט העליון בעניין אליהו בן לולו, אשר קבעה כי בורר *כן* יכול להורות על חיוב אובליגטורי של הריסת בנייה, וזאת בתנאי שהסכסוך אזרחי, ההכרעה נוגעת ליחסים שבין הצדדים בלבד, והסעדים יכולים היו להיות נושא להסכמה רגילה בין הצדדים. עם זאת, הודגש כי סעד זה צריך להינתן במקרים חד-משמעיים וברורים, כאשר הצדדים התכוונו במפורש להסמיך את הבורר לכך. **חידושים ופרשנות:** 1. **פרשנות מרחיבה של תניית בוררות:** בית המשפט נקט בפרשנות מרחיבה של סעיף 6 להסכם השיתוף, אשר מגדיר "מחלוקת" באופן רחב ("חילוקי דעות ו/או ספקות ו/או סכסוכים ו/או טענות... ו/או כל עניין אחר הכרוך בהסכם זה, הנוגע לו ו/או הנובע ממנו"). פרשנות זו מכוונת להרחבת היקף הסכסוכים שניתן להביא בפני הבורר, בהתאם לכוונה המשתמעת של הצדדים. 2. **התייחסות ל"הרחבת חזית" לעומת התפתחות סכסוך:** בית המשפט התייחס לטענת המשיבים על "הרחבת חזית" מצד המבקשים (הוספת דרישה להעתקת ארון חשמל). אף שבית המשפט לא התייחס באופן מפורש אם זו אכן הרחבת חזית, עצם ההפניה לבורר נועדה לאפשר לו לדון במחלוקות מתפתחות, מבלי שבית המשפט יתערב בשלב זה, אלא אם כן הדבר חורג באופן ברור מתחום הסמכות. 3. **חשיבות פירוט הטיעונים בהליך הבקשה למינוי בורר:** אף שהבקשה הראשונית תוארה על ידי המשיבים כ"לקונית וחסרה", בית המשפט הורה על קיום דיון ועל הצדדים לפרט את טענותיהם. הדבר מרמז על כך שגם בהליכים ראשוניים כמו בקשה למינוי בורר, יש חשיבות לפירוט הטיעונים המהותיים, על מנת לאפשר לבית המשפט ולבורר (בעתיד) להבין את היקף הסכסוך. 4. **שילוב פסיקה עדכנית (הלכת בן לולו):** הבאת פסיקה עדכנית (רע"א 5129/16) בנוגע לסעד הריסה, מדגישה את התפתחות ההלכה המשפטית בנושא סמכויות הבורר, ומראה כי בית המשפט מוכן לאמץ גישות מתקדמות יותר, תוך איזון בין כבוד הבריות לבין הגנה על זכויות (כמו זכות קניינית, במקרה זה). **סיכום:** ההחלטה מבטאת גישה פרו-בוררות, המכבדת את הסכמות הצדדים ומעניקה משקל רב לאומד דעתם. בית המשפט מיישם עקרונות משפטיים מושרשים כגון "קומפטנס קומפטנס" ופרשנות תכליתית, תוך הסתמכות על הלכות עדכניות של בית המשפט העליון. ההחלטה מדגישה כי בית המשפט יתערב בהחלטות בורר רק במקרים חריגים, וכי רוב המחלוקות, כולל שאלות מורכבות כגון סעד הריסה, נתונות להכרעתו הראשונית של הבורר.