ע"א 26675-10-20

תקציר

ערר הוגש בעקבות מחלוקת על רכישת דירה בטירת כרמל עם ליקויי בנייה. פסק הדין המקורי, שניתן על ידי השופטת הדס שכטר ישראלי בבית משפט השלום בחיפה, הורה למערערת, מוכרת הדירה, לשלם למשיבים, הרוכשים, סך של 32,680 ₪. המערערת טענה כי פסק הדין אינו עולה בקנה אחד עם חוות דעת המומחה עליה ביססה השופטת את החלטתה וסטתה ממנה באופן משמעותי. לטענת המערערת, היה על פסק הדין להיצמד להערכת המומחה, דבר שהיה מביא להפחתה משמעותית בנטל הכלכלי שהוטל עליו. המשיבים הגנו על פסק הדין והדגישו את הוצאותיהם הניכרות ואת האופי הבלתי סביר של קביעות המומחה. ערכאת הערעור, אף שהכירה בחוסר הרצון הכללי להתערב בפסקי דין של פשרה, הכירה בכך שהתערבות נדרשת במקרים נדירים של חוסר סבירות קיצוני. לאחר בחינת הראיות והטענות, מצא בית המשפט את פסק דינו של בית משפט קמא סביר. לבית משפט קמא היה שיקול דעת לסטות מחוות דעת המומחה, מה גם שהמומחה הותיר סוגיות מסוימות ללא הכרעה. הסכום הסופי, כולל תמורה בגין הוצאות מומחה והוצאות משפט, ונזק לא ממוני פוטנציאלי, לא היה שונה באופן משמעותי מהסכום שנפסק. לפיכך, הערעור נדחה, וכל צד חויב לשאת בהוצאותיו.