ע"א 41967-12-25

תקציר

## ניתוח משפטי של פסק דין ע"א 41967-12-25 פלוני נ' יצחק ואח' **מבוא** פסק דין זה של בית המשפט המחוזי בירושלים עוסק בערעור על פסק דינו של בית משפט השלום, אשר דחה תביעת פיצויים בגין אירועי אלימות על רקע מחלוקת גבול בין חלקות מגורים. עיקר הדיון נסוב סביב פרשנות והחלת הסכם שנערך בין הצדדים, ובפרט סביב שאלת הבעלות והזכויות ב"שטח המריבה" – שטח קרקע זניח יחסית. **הסוגיה המרכזית** הסוגיה המרכזית שהגיעה לדיון בבית המשפט נגעה לשאלת הגבול בין החלקות, למרות שבבסיסה עמדה תביעה נזיקית. בית משפט קמא קבע כי על אף שהגבולות הרשומים במרשם המקרקעין תואמים את עמדת המערערים, הזכויות ב"שטח המריבה" הוקנו למשיבים מכוח הסכם מיום 29.1.2000. הסכם זה קבע כי "המצב הקיים ישאר כמו היום" וכי "הגדר התחתונה תמתח לפי קיר הבנין הקים". בית המשפט קיבל את עמדת המשיבים כי הסכם זה משקף את הגבול ההיסטורי והמוסכם בין הצדדים, וכי מיקומו הגיאוגרפי אף תואם את תוואי השטח. **החלטות בית משפט קמא והנימוקים** בית משפט קמא דחה את טענות המערערים בנוגע לנסיבות חתימת ההסכם ולסמכות המערער 1 להתחייב בו. הוא קבע כי המערער העביר למשיבים את מלוא הזכויות שהיו לו בשטח, ולא הסתפק במתן רשות בלבד, וכי אף אם ניתן היה לראות זאת כרשות, קיימים חריגים המונעים ביטול רשות זו. בית המשפט הדגיש כי אין ללמוד מהליכים תכנוניים למצב הקנייני, וכי המערערים לא הוכיחו את היסוד העובדתי של האירועים הנטענים. מכיוון שהאירועים התרחשו בשטח שהמשיבים החזיקו בו כדין, בית המשפט קבע כי אף שימוש בכוח סביר להוצאת פולשים היה מוצדק. על כן, נדחתה התביעה. **הערעור והטענות החדשות** בערעור, העלו המערערים טענות עובדתיות ומשפטיות חדשות, אשר בית המשפט דחה הן מהטעם הדיוני (העלאה לראשונה בערעור) והן לגופן. 1. **טענות עובדתיות חדשות:** בנוגע למטרד מהשטח, בית המשפט קבע כי סוגיה זו לא נדונה בבית משפט קמא ולא הייתה חלק מיריעת המחלוקת, ולכן אין מקום לדון בה בערכאת ערעור. 2. **טענות משפטיות חדשות:** הטענה העיקרית במישור המשפטי עסקה בבטלות ההסכם מיום 29.1.2000, עקב אי קבלת הסכמת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י). המערערים טענו כי בהתאם לפסיקה (ע"א 4075/06 גליקמן נ' איזביצקי), אי קבלת הסכמת רמ"י הופכת את ההסכם לחוזה על תנאי מתלה שלא התקיים, או לחוזה בטל מחמת אי-חוקיות. **נימוקי בית המשפט לסירוב הטענות החדשות** * **היבט דיוני:** בית המשפט קבע כי הטענה בדבר חוזה על תנאי מתלה לא הועלתה כלל בבית משפט קמא. כפועל יוצא, לא היה בירור ראייתי מתאים, והעלאתה לראשונה בערעור פוגעת בזכותו של הצד שכנגד להתגונן. בית המשפט הפנה לפסיקה המצדיקה דחיית טענות שהועלו לראשונה בערכאת ערעור. * **היבט מהותי:** בית המשפט בחן את עמדת רמ"י, כפי שהוצגה לבית משפט קמא. רמ"י הבהירה כי מדובר בסכסוך נזיקי-כספי בין בעלי זכויות, שאינה צד לו ואינה מתערבת בו. היא ציינה כי על פי הרישום הנוכחי, הגבול עובר במקום שטוענים לו המערערים, אך ציינה כי לשם בירור פערים בתצ"ר יש לנקוט הליך מתאים. רמ"י לא הביעה התנגדות להסכם בין הצדדים. בית המשפט קבע כי מכיוון שהטענה לא הועלתה בבית משפט קמא, לא ניתן לנטוע מסמרות בשאלה אם רמ"י מתנגדת להסכמה הנטענת. **החלטת בית המשפט לערעורים** בית המשפט לערעורים, לאחר עיון, סבר כי אין מקום להתערב בקביעותיו של בית משפט קמא. נקבע כי הקביעות העובדתיות היו מבוססות על ניתוח מדוקדק של העדויות, נתמכו בהגיונם של הדברים ובמצב שהיה בשטח לאורך שנים, ושיקפו את התפיסה הבסיסית לפיה בעל דין מושתק מלטעון נגד הסכם שערך ביודעין. משתורף התביעה עסק בטענות נזיקיות, והוכח שהמערער הסכים להעברת זכויות בשטח, קביעת בית משפט קמא נדחתה כדין. **השלכות והערות נוספות** בית המשפט הדגיש כי פסק דינו אינו מתייחס להשלכות אפשריות על התדיינויות עתידיות, ולא מביע דעה לגבי תיקון התצ"ר או התקדמות בהליכים תכנוניים. הוא ציין כי לאור אי ההבנות בין הצדדים, סביר כי ימשיכו להתדיין בעניינים אלה. **סיכום** הערעור נדחה. המערערים חויבו בהוצאות משפט. פסק הדין מדגיש את חשיבותם של הסכמים חוזיים בין צדדים, גם כאשר הם עומדים בסתירה מסוימת לרישום פורמלי, ובמיוחד כאשר הם משקפים מצב עובדתי ממושך והסכמה מפורשת. כמו כן, פסק הדין מחזק את הכלל לפיו טענות חדשות, ובפרט טענות משפטיות מורכבות, לא יידונו לראשונה בערכאת ערעור, אלא אם כן קיימים נסיבות חריגות ביותר. **חידושים משפטיים (אם קיימים)** בעוד שפסק הדין אינו מציג חידושים משפטיים דרמטיים, הוא מבהיר את גישת בתי המשפט ביחס להסכמים חוזיים שעניינם זכויות בקרקעות, גם כאשר ישנה אי-התאמה מסוימת בין הרישום הפורמלי (במקרה זה, תצ"ר) לבין ההסכמה החוזית והמצב העובדתי. הדגש על השתק של בעל דין מלטעון נגד הסכם שערך מרחיב את היקף ההגנה על הסכמים מפורשים, גם בנוגע לעניינים שאינם רשומים באופן רשמי. בנוסף, ההתייחסות לעמדת רמ"י, אף שאינה מחייבת, מהווה אינדיקציה חשובה לאופן שבו גופים אלו עשויים לפרש את תפקידם בסכסוכים בין בעלי זכויות.