ת"א 1297/06

תקציר

התובע, שנקלע לחובות וחנויותיו לא הושכרו, תבע את הנתבעים - בנק ושניים מעובדיו - על כך שלא העמידו בפניו אשראי. התובע טען כי הבנק הסכים להעניק לו אשראי בשווי של עד 70% מערך דירתו המשועבדת. הבנק הכחיש את קיומו של הסכם כזה. בית המשפט לא מצא כל ראיה להסכם כזה וקבע כי טענת התובע אינה סבירה. כמו כן, הבנק היה רשאי לסרב לבקשת האשראי בשל מצבו הכלכלי המידרדר של התובע ואי השכרת חנויותיו. גם טענת התובע כי החנויות היו ריקות משום שציפה לאשראי מהבנק נדחתה, שכן נמצא כי מצוקתו הכלכלית של התובע היא הגורם. עוד קבע בית המשפט כי גם אם היה הסכם, סירוב הבנק להעמיד אשראי היה מוצדק. בנוסף, התובע לא הצליח להוכיח את נזקיו ואת הקשר הסיבתי בין הנזקים הנטענים לבין פעולות הבנק. התביעה נדחתה, ולא נפסקו הוצאות למי מהצדדים בהתחשב במצבו הכלכלי של התובע.